אגף בכיר חוץ ביתי, משפחה, ילד ונוער והשמות מיוחדות

אגף בכיר חוץ ביתי, משפחה, ילד ונוער והשמות מיוחדות פועל בראשותה של גברת אפרת אדרי שרעבי תחת מינהל שירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה וביטחון החברתי.

האגף אחראי על:

• מסגרות חוץ ביתיות לילדים ונוער במצבי סיכון בישראל:
  המסגרות מספקות מענים מקצועיים למגוון הצרכים של החניכים ומשפחותיהם.
  ההשמה במסגרות אלו, היא אחד האמצעים לשמירה על שלומם ורווחתם של ילדים שאינם יכולים לקבל מענים אלו במשפחה ובקהילה;
   
• מקלטים ודירות מעבר לנשים נפגעות אלימות וילדיהן:
  הפעלת מסגרות אלו, מספקות מענים של הגנה, טיפול ושיקום לנשים בסיכון ולילדיהן;
   
• הפעלת מסגרות ארציות לטיפול בתינוקות, פעוטות, אימהות וילדיהם.

הבסיס החוקי לעבודת האגף

האגף פועל מתוקף החוקים והתקנות הבאים:

• חוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965 ותקנותיו;
• חוק נוער טיפול והשגחה, תש"ך 1960;
• חוק אומנה לילדים, תשע"ו 2016;
• חוק אמוץ ילדים תשמ"א 1981;
• חוק למניעת אלימות במשפחה 1991

העבודה מתוקף חוקים אלו, מטילה על המדינה את האחריות לשלומם וביטחונם של הנפגעות בתחום האלימות במשפחה וילדיהן,  אחריות המדינה לשלומם שלושל ילדים שהוצאו מבתיהם והושמו במסגרות חוץ ביתיות ומעניקה למדינה את הסמכות לפקח על יישום החוקים.

יעדי האגף

• דאגה לשלומם של מקבלי השירות וסידור במסגרת מוגנת שתאפשר הזדמנות לשיפור מצבם של מקבלי השירות בכל התחומים:
  האגף רואה את החניך בפנימייה, את האישה וילדיה במקלט ואת הפעוטות הנמצאים במסגרות לגיל הרך, והדאגה לשלומם כיעד מרכזי בעבודת האגף ופועל להעניק לכל אחד ואחת מהם, מסגרת מוגנת ומעצימה.
  האגף רואה את המסגרות כאפשרות והזדמנות לשיפור המצב הפיזי, הרגשי, ההתנהגותי, הלימודי, החברתי, המשפחתי, ולמימוש הפוטנציאל האישי של, כדי לאפשר להם לחוות חוויות מיטיבות ומעצימות, הגנה טיפול ושיקום;
• פעילות למימוש זכויותיהם וטובתם של חניכים בפנימיות:
  האגף פועל על פי מדיניות טובת הילד מתוך אמונה בערך שהפנימייה היא מקום שנועד למימוש זכויותיו של החניך, באופן שמאפשר לו  להשמיע את קולו בקבלת החלטות הנוגעות לענייניו ולהיות שותף בכל תהליך קליטתו והשתלבותו בפנימייה ובבניית התוכניות עבורו;
• הכנה לחיים עצמאיים של חניכי הפנימיות:
  הכנת החניך בפנימייה לקראת יציאה לחיים עצמאיים הוא אחד היעדים המרכזיים והאגף פועל להקנות לחניך כלים ומיומנויות ובכלל זה חינוך פורמלי, חינוך בלתי ופורמלי ותוכניות להכשרה מקצועית שיכינו אותו לבגרות ולעצמאות;
• הגנה, טיפול ושיקום של נשים נפגעות אלימות וילדיהן:
  האגף פועל להגנתם, שלומם וטיפולם של נשים נפגעות אלימות וילדיהן המגיעים למקלטים ולדירות המעבר.
  
  מהו מקלט?
  המקלט מהווה מסגרת חוץ ביתית המתפקדת כמרחב טיפולי מעצים, מגן ומטפל בנשים בסיכון ובילדיהן;
  
  מהי דירת מעבר?
  דירת מעבר היא מסגרת מגורים המהווה המשך לרצף הטיפולי ולמגוון דרכי טיפול ומעניקה הזדמנות לשיקום ארוך טווח.

מדיניות האגף

מדיניות האגף  משקפת את מחויבותה של המדינה ליטול אחריות מלאה לילדים שהושמו במסגרת הפנימייה ולתת להם מענים מגוונים בהתאם לצורכיהם.

בעשורים האחרונים, חלו שינויים במאפיינים של לקוחות הרווחה ובמגוון הצרכים שלהם, ובכלל זה במאפייני החניכים המופנים לפנימיות.

שינויים אלו חייבו חשיבה מחודשת על המענים הניתנים לאוכלוסייה זו.
כתוצאה מכך, ולאור ממצאי דוח מבקר המדינה (2016), האגף החוץ-ביתי עדכן את המדיניות בעולם הפנימיות.

שינוי המדיניות הוביל לצעדים הבאים:

• רפורמה רחבה במערך המבני של הפנימיות;
• שינוי והרחבה מקיפה של המענים לחניכים תוך הגדלת המשאבים הניתנים ומתן תוספות כוח אדם משמעותיות;
• עדכון נהלים ותעריפים;
• יציאה למכרז הפעלה חדש המגדיר את מערך היחסים בין המשרד לבין העמותות המפעילות את המערך של הפנימיות.

מבנה ארגוני

האגף אחראי לגיבוש המדיניות ודרכי העבודה באמצעות מטה האגף.

מטה האגף כולל שלושה שירותים :

• שירות השמות מיוחדות ומצבי חירום ומשבר:
  השירות כולל:
  • תחום השמות והשמות מיוחדות;
  • פיתוח מסגרות ומודלים ייחודיים;
  • תחום חירום ביטחון ובטיחות;
  • תחום הטיפול;
  • תחום תקצוב;
  • רכש מכרזים והתקשרויות.
     
• שירות השמות חוץ ביתיות
  השירות כולל:
  • תחומי ליבה הפועלים במסגרות;
  • תחום רישוי ונהלים;
  • תחום חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי;
  • תחום הכשרות מקצועיות והכשרות כוח אדם;
  • תחום משפחות וילדים נעדרי עורף משפחתי;
  • תחום בוגרים;
  • מיצוי זכויות;
  • תחום תזונה ובריאות.
     
•  שירות לפיתוח וניהול הידע
  השירות כולל:
  • תחום הערכה, מדידה ונתונים;
  • אחריות על המערכות הממוחשבות בתחום האגף;
  • פיתוח המדיניות ותכניות עבודה;
  • נציבות פניות ילדים;
  • חופש המידע ופניות ציבור;
  • תחום חקיקה ותע"ס;
  • טיפול בפגיעות מיניות;
  • פיתוח המחקר והידע, כולל קשר עם האקדמיה.

אוכלוסיית היעד:

אוכלוסיות היעד בפנימיות

ילדים בגילאי 6 עד 12 שנים, הזקוקים למעטפת טיפולית חינוכית מחוץ לביתם לצורך התפתחותם התקינה ורווחתם הנפשית.
הוצאתם של הילדים מביתם נעשית בעקבות קושי לספק את צורכיהם בין השאר על רקע רגשי-נפשי, העדר מוגנות של הילד או קשיים משפחתיים.

סיווג הפרופיל של החניכים בפנימיות:

• פרופיל מעוף (טיפולי):
  חניכים אשר לא ניתן לספק את כל צורכיהם במסגרת המשפחתית והקהילתית ואשר ועדת תכנון טיפול והערכה החליטה על הוצאתם לפנימייה עקב קשיים התנהגותיים, חברתיים או חינוכיים או עקב קשיים משפחתיים;
   
• פרופיל עוגן (פוסט אשפוזי):
  חניכים אשר לא ניתן לספק את כל צורכיהם במסגרת המשפחתית והקהילתית שלהם קושי בתפקוד היומיומי, לאחר אשפוז פסיכיאטרי קצר, קושי בוויסות רגשי ובשליטה לא תואמת גיל שוועדת תכנון טיפול והערכה החליטה על הוצאתם לפנימייה והם בעלי מסוכנות בינונית;
   
• פרופיל מעוז 
  חניכים אשר לא ניתן לספק את כל צורכיהם במסגרת המשפחתית והקהילתית שלהם הפרעה רחבה בתפקוד היומיומי, לאחר אשפוז פסיכיאטרי ממושך עם שילוב של בעיות נפשיות והתנהגותיות קשות והם נמצאים תחת צו חוק נוער טיפול והשגחה, בעלי מסוכנות גבוהה לעצמם ואחרים.

אוכלוסיית היעד במקלטים

• נשים ללא הבדל גיל, מוצא, דת, לאום או השכלה, שהן קרבנות אלימות פיזית, מינית, נפשית, כלכלית או חברתית, מצד בני זוגן או ממשפחתן, שאינן יכולות להישאר בביתן מפאת סכנה פיזית או נפשית לחייהן.
• ילדי הנשים המגיעות למקלטים.
  ילדים אלו מנותקים מסביבתם הטבעית בה חוו על פי רוב, אלימות קשה במשפחתם והיו קרבן להתעללות ולהזנחה.
   להתמודדות שעברו הילדים יש השלכות קשות על מצבם הנפשי והרגשי והם לרוב, נתונים בטראומה מתמשכת, דימוי עצמי פגוע וחסכים רגשיים, התפתחותיים, לימודים וחברתיים. 

נתונים על המקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן:

  16 מקלטים פועלים ברחבי הארץ:

•  14 מקלטים פועלים במודל אחיד המיועד ל- 12 נשים וילדיהן מהאוכלוסייה הכללית;
•  2 מקלטים פועלים במודל מורחב בו 4 יחידות דיור ל- 4 נשים עם ילדיהן המתבגרים.

מקלטים ייעודיים לאוכלוסיות ממגזרים שונים, מתוך 16 המקלטים הקיימים:

• 2 מקלטים ייעודיים לנשים וילדים מהחברה הערבית;
• 2 מקלטים ייעודיים לנשים וילדים מהחברה הדתית חרדית;
• 2 מקלטים מיועדים לאוכלוסייה מעורבת יהודית ערבית.

אוכלוסיית היעד בדירות המעבר

נשים נפגעות אלימות וילדיהן שעברו תהליך טיפולי בקהילה או במקלטים וזקוקות למשך זמן נוסף לשם העמקת התהליך השיקומי בדרך ליציאה ממעגל האלימות, שיקום בהיבטי החיים השונים, כולל שינוי נורמות שהופנמו באווירת האלימות שהן וילדיהן חוו והכשרה מקצועית שתאפשר יכולת פרנסה ועצמאות כלכלית.

כל דירה מיועדת ל- 2 נשים וילדיהן.

דירות ייעודיות לאוכלוסיות ממגזרים שונים:

• 2 דירות ייעודיות לחברה הערבית;
• 2 דירות המיועדות לחברה הדתית חרדית;
• 2 דירות המיועדות לאוכלוסייה מעורבת יהודית ערבית.