מדריך הקצאות לצרכי ציבור

להלן פירוט תמציתי של כל אחד מעקרונות אלה: מתן מענה לצורכי ציבור לא רק בקרקע אלא גם בשטח בנוי 1 לצורך ייעול השימוש בקרקע נבחנה מידת החיוניות להקצאת קרקע עבור כל אחד מהמוסדות ושירותי הציבור השונים. זאת מול האפשרות למתן מענה בשטח בנוי לאותו מוסד/שירות ציבורי. על בסיס בחינה זו, סווג כל אחד מהמוסדות ומשירותי הציבור הכלולים במדריך על פי אחת מהאפשרויות הבאות: אפשרות א: הקצאת קרקע במגרש ציבורי ייעודי אפשרות ב: הקצאת שטח בנוי במגרש ציבורי או סחיר אפשרות ג: הקצאת קרקע או שטח בנוי (למשל בי”ס מוסדות שהינם צרכני השטח הגדולים )1 יסודי, בי”ס על-יסודי, מתנ”ס גדול וכו’), שלאור גודלם היחסי המענה המתבקש עבורם הוא הקצאת קרקע. עם זאת, גם הם אמורים "לארח” שימושים ציבוריים נוספים באותו מגרש. צרכני שטח קטנים יחסית, ללא זיקה (למשל, תחנה לבריאות ישירה לקרקע משפחה, מרפאה שכונתית, לשכת רווחה, מתנ”ס קטן/בינוני, מועדון לקשיש וכד’), שלאור הצורך לייעל את השימוש בקרקע מוצע שלא להקצות עבורם קרקע. כל השאר כשמספר מוסדות מתקבצים במשותף ובאופן יעיל וחסכוני, ניתן להקצות עבורם מגרש ציבורי. לחלופין יכול כל אחד מהם, או חלקם במשותף, לקבל מענה בשטח בנוי. (למשל אצטדיון, שימושים בעלי זיקה מובהקת לקרקע )2 שירותי חירום, מרחב ציבורי פתוח לסוגיו וכד’). ניצול אינטנסיבי ורב-שימושי של הקרקע לצורכי ציבור 2 עיקרון זה מכוון לניצול אינטנסיבי ורב-שימושי של אותה חלקת קרקע, וזאת באמצעים הבאים: • הקטנת מכסות הקרקע שהיו נהוגות בעבר, והצפפת הבינוי של אותם מוסדות (בעיקר על ידי בנייה לגובה). • הימנעות מהקצאת מגרש למוסד בודד, תוך העדפת שילוב של מספר מוסדות באותו מגרש. • צירוף מגוון השטחים הפתוחים לכדי מערכת כוללת של מרחב ציבורי פתוח. הקטנת מכסות הקרקעשהיו נהוגות בעבר, ומעבר מבינוי נמוך הפרוס על פני הקרקע לבנייה אנכית במספר קומות, יושמו במדריך בעיקר בבתי הספר (שם הוגדרו מספר דגמים הנבדלים זה מזה בגודל המגרש ובמספר הקומות) – ראו פירוט בפרק ג׳ (שירותי חינוך) להלן. בנוסף, ממליץ המדריך להימנע ככל הניתן מהקצאת מגרש למוסד ציבורי בודד, גם אם הוא צרכן שטח גדול יחסית, ולכן "זכאי" להקצאת קרקע עבורו (אפשרות א' שפורטה לעיל). מוצע כי גם במקרים אלו ישולבו במגרש זה שירותים ציבוריים נוספים (למשל, שילוב שלוחת מתנ"ס ואולם ספורט עם בית ספר). באופן זה יושג ייעול השימוש בקרקע, ניצול תשתיות משותפות, הארכת שעות הפעילות במבנה/מגרש, הרחבת השימוש לאוכלוסיות נוספות ועוד. ביחס לשטחים הפתוחים מציע המדריך התייחסות כוללת למרחב הציבורי הפתוח על מגוון סוגי השטחים הפתוחים הכלולים בו (שטחים ירוקים, כיכרות, צירים ירוקים וכד'), ולא כאוסף אקראי שלשטחים פתוחים לסוגיהם. הכללתמרכיבים אלו במכסה הכוללת של המרחב הציבורי הפתוח כמערכת אחת תאפשר שימוש יעיל, מגוון ואיכותי יותר בשטחים אלו ותצמצם מצבים של הקצאה עודפת ואף הזנחה בפועל (עקב נטל תחזוקה גבוה וכד'). מבוא פרק א' 10