תביעה לתשלום דמי לידה
שירות זה מאפשר קבלת דמי לידה עבור נשים עובדות שיצאו לתקופת לידה והורות ושולמו בעדן דמי ביטוח לפני היום בו הפסיקו לעבוד בעקבות הלידה, או לבני זוגן שמחליפים אותן בחלק מתקופת הלידה וההורות.
זכאים לקבל דמי לידה מי שעונים על אחד מהתנאים הבאים:
- עובדות שכירות המועסקות בישראל (גם אם אינן תושבות ישראל).
- עובדות עצמאיות בישראל (גם אם אינן תושבות ישראל).
- עובדות שכירות המועסקות מחוץ לישראל, ובתנאי שהן ומעסיקיהן תושבי ישראל וחוזה העבודה נחתם בישראל, או שהן עובדות מקומיות ישראליות.
- נשים שמלאו להן 18 שנים, והן נמצאות בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר לעניין זה, בתנאי שעבדו בעבודה שכירה או עצמאית 30 ימים רצופים לפחות, לפני הפסקת העבודה בזמן ההיריון. הכשרה מקצועית היא לצורך העניין הכשרה בבתי ספר מוכרים לאחיות מוסמכות ולאחיות מעשיות, וכן מקומות שההכשרה או השיקום ניתנים בהם בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה, לפי תוכנית לימודים של 35 שעות בשבוע ו-6 חודשים רצופים לפחות.
- בני זוג שהפסיקו את עבודתם והם מחליפים את בנות זוגן בחלק מתקופת הלידה וההורות. פרטים נוספים בתת פרק דמי לידה לבני זוג.
יולדות שכירות
דמי לידה מרביים עבור 15 שבועות (105 ימי זכאות) - ישולמו ליולדות ששולמו בעדן דמי ביטוח 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה עבור 8 שבועות (56 ימי זכאות) - ישולמו ליולדות, ששולמו בעדן דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע.
יולדות עצמאיות
יובאו בחשבון רק תקופות שבהן עבדו ושילמו דמי ביטוח. לכן חשוב להסדיר את החובות לביטוח הלאומי לפני הפסקת העבודה.
עובדות עצמאיות יכולות לבצע פעולות לתחזוקת העסק במהלך תקופת לידה והורות, מבלי שתיפגע זכאותן לדמי הלידה. לקבלת אישור לכך, יש לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים.
מהם החודשים שייחשבו כחודשים שבהם שולמו דמי ביטוח
- חודשים שבהן עבדו הנשים וקיבלו שכר (לרבות דמי מחלה ודמי חופשה), או חודשים שהיו להן הכנסות מעבודה עצמאית והן שילמו דמי ביטוח מהכנסתן. עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.
- חודשים שעבורם קיבלו הנשים דמי לידה (בעד לידה קודמת) או דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה או דמי תאונה או קצבה לשמירת היריון (קודמת) או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
- חודשים שהנשים קיבלו עבורן דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
- שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם).
- חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה, ובלבד שעבדה בעבודה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות לפני היום הקובע.
- חודשי השירות בצבא סדיר - לחיילת שסיימה את השירות הסדיר והתחילה לעבוד. למשרתות בשירות קבע אין זכאות לדמי לידה מהביטוח הלאומי.
- עובדים שכירים שקיבלו ממעסיקיהם תקופת לידה והורות, או עובדים עצמאים שהפסיקו לעבוד לרגל תקופת לידה והורות.
- עובדים שכירים ששולמו בעדם דמי ביטוח משכרם כעובדים שכירים, או עובדים עצמאים ששילמו דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 או עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.
- בנות הזוג זכאיות לתשלום דמי לידה.
- בנות הזוג הצהירו בכתב, שהן מסכימות לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה להן, והן חזרו לעבודה בתקופה שבה האבות נמצאים בתקופת הורות ולידה.
- תקופת הלידה וההורות היא של שבוע לפחות.
ניתן לחלוק את תקופת הלידה וההורות בין בני הזוג פעם אחת בלבד.
בני הזוג יכולים לשהות יחד עם האימהות במהלך תקופת הלידה וההורות, במשך 7 ימים.
הזכאות רלוונטית גם לבני זוג מאותו המין.
- עובדות שכירות: אישור מהמעסיק בגוף הטופס על חודשי עבודתן ועל שכרן ב-10 החודשים שקדמו להפסקת עבודתן (אם עבדו אצל כמה מעסיקים, יש להגיש טופס תביעה עבור כל אחד בנפרד).
- במקרים שבהם לא קיבלו העובדות שכר מלא (בגלל מחלה, תאונה, שביתה או מסיבות שאינן תלויות בהן), יש לצרף מכתב שמפרט את הסיבות שבגללן לא קיבלו שכר מלא, בצירוף אישורים מתאימים מרופא או מהמעסיק.
- עובדות עצמאיות: יש לציין בטופס את התאריך שבו התחילו לעבוד בעבודה עצמאית, את שם סניף המוסד לביטוח לאומי שהן משלמות בו את דמי הביטוח ואת התאריך האחרון שבו עבדו.
- יולדות שהיו בהכשרה או בשיקום מקצועי: אישור ממשרד הבריאות או ממשרד התעשייה המסחר והתעסוקה על מקום ההכשרה או השיקום ועל זמן ההכשרה או השיקום.
- חיילות שעזבו שירות צבאי: פנקס מילואים או תעודת שחרור מצה"ל.
- עובדות זרות ועובדות בעלות דרכון זר, שאין להן תעודת זהות ישראלית: אישור על ניהול חשבון בנק.
- במקרים בהם התרחשה הלידה בחוץ לארץ או בבית יש לצרף לטופס התביעה אישור מבית החולים על הלידה.
השירות ניתן ללא עלות
הגשה מקוונת
- יש למלא טופס תביעה לתשלום דמי לידה לצרף את המסמכים הנדרשים ולשלוח באופן מקוון.
- במקרים הבאים לא ניתן להגיש תביעה מקוונת: הורים מאמצים, הורים מיועדים (פונדקאות).
- עובדות שכירות אצל כמה מעסיקים יכולות להגיש תביעה באופן מקוון רק לגבי מעסיקים שבהסדר עם הביטוח הלאומי.
הגשה ידנית
יש למלא ולהדפיס את טופס התביעה לתשלום דמי לידה ליולדת, לצרף את המסמכים הנדרשים, ולשלוח באחת מהדרכים הבאות:
- סניף המוסד לביטוח לאומי - יש להגיש את התביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.
- פקס - יש לשלוח בפקס לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.
- דואר- יש לשלוח בדואר לכתובת סניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.
במקרים הבאים דמי הלידה יתקבלו אוטומטית ללא צורך בהגשת תביעה
- שכירות שלמעסיקים שלהן יש הסדר עם הביטוח הלאומי, והם מעבירים את התביעות לדמי לידה עבור העובדות ישירות לביטוח הלאומי. דמי הלידה יועברו לחשבון הבנק שנמסר בבית החולים (במקרה של לידה ראשונה) או ישירות לחשבון הבנק בו משולמת קצבת הילדים.
- עובדות עצמאיות יקבלו את התשלום באופן אוטומטי, לאחר שהנתונים על הלידה יועברו מבית החולים לביטוח הלאומי. דמי הלידה יועברו לחשבון הבנק שנמסר בבית החולים (במקרה של לידה ראשונה) או ישירות לחשבון הבנק בו משולמת קצבת הילדים, ובהתאם לתקופת הביטוח שנצברה כתוצאה מתשלום דמי הביטוח לביטוח הלאומי.
- נשים שמקבלות גמלה לשמירת היריון עד ללידה, יקבלו את תשלום דמי הלידה באופן אוטומטי לאחר שבית החולים יודיע על הלידה, על פי הנתונים שנמסרו בטופס התביעה לגמלה לשמירת היריון. התשלום יועבר לחשבון הבנק שנמסר בטופס.
- מי שקיבלו דמי אבטלה מהביטוח הלאומי עד חודש לפני הלידה.
דמי הלידה משולמים בתשלום אחד, לחשבון הבנק של היולדות הזכאיות להם.
איך מחשבים דמי לידה
עובדות שכירות
דמי הלידה מחושבים על-פי ההכנסה המלאה שקדמה ליום הקובע. החישוב היומי מתקבל מחלוקת ההכנסה בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקו העובדות את עבודתה לחלק ב–90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע לחלק ב-180, הגבוה מביניהם, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום.
במקרים בהן לא קיבלו העובדות שכר מלא בששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקו את עבודתן בגלל ההיריון או בגלל מחלה, חופשה, תאונה, שביתה, השבתה, אבל במשפחה או מפני כל סיבה אחרת שאינה תלויה בהן, ויש בידן אישורים מתאימים - תיבדק האפשרות להשלמת השכר בחודשי בסיס או לחישוב דמי הלידה על פי החודשים שקדמו לחודשים שבהם הייתה הירידה בשכר.
עובדות עצמאיות
על-פי תיקון בחוק, דמי הלידה של עובדות עצמאיות שיום עבודתן האחרון לפני הלידה (היום הקובע) חל מ-27.4.2016 ואילך, יחושבו באופן הבא:
בשלב הראשון ישולמו דמי הלידה לפי המקדמות. בשלב השני, עם קבלת השומה, יחושבו דמי הלידה בשנית, על בסיס השומה של השנה שבה חל היום הקובע או השומה של השנה הקודמת - הגבוהה מביניהן.
ביצוע התיקון יחל רק בשנת 2017 עם קבלת השומות לשנת 2016.
שימו לב: מי שחלה ירידה בהכנסתן השנתית בשל ההיריון - קיימת להן האפשרות לחישוב דמי הלידה המגיעים להן על פי הכנסתן בשנת המס הקודמת, בהתאם להגשת אישורים רפואיים מקוריים של רופא נשים.
עובדות שכירות שהן גם עובדות עצמאיות
דמי הלידה ישולמו על-פי סך שתי הכנסותיהן, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום, ובתנאי שצברו בנפרד תקופת זכאות מעבודתן כעצמאיות.
נשים שהיו בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי
מי שהיו בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בתוך חודשי בסיס לחישוב הגמלה, ישולמו להן דמי הלידה כך:
עבור התקופה שהיו עובדות שכירות - יחושבו להן דמי הלידה ליום על-פי הכנסתן המלאה בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקו את עבודתן, לחלק ב-90, או הכנסתן בששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקו את עבודתן, לחלק ב-180, הגבוהה מביניהן, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום.
עבור התקופה שהיו בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי - מחושבים להן דמי הלידה לפי 50% מהשכר הממוצע, שהם 4,837 ש"ח (החל מ- 01.01.2017).
ניתן להאריך את תקופת הלידה וההורות ולקבל דמי לידה נוספים במקרים הבאים:
לידה רב-עוברית (יותר מילד אחד)
- יולדות שילדו יותר מילד אחד בלידה אחת זכאיות להאריך את תקופת הלידה וההורות, מהם 53 ימים לכל היותר לפני יום הלידה המשוער, והשאר – לאחר יום הלידה, ולקבל דמי לידה נוספים בעד זמן ההארכה.
- מי שזכאיות לדמי לידה בעד 15 שבועות - זכאיות להאריך את תקופת הלידה וההורות ב-3 שבועות עבור כל ילד נוסף שנולד בלידה זו. כלומר מי שילדו תאומים זכאיות לתקופת לידה והורות ולדמי לידה בעד 18 שבועות, מי שילדו שלישייה - בעד 21 שבועות וכן הלאה.
- מי שזכאיות לדמי לידה בעד 8 שבועות - זכאיות להאריך את תקופת הלידה וההורות בשבועיים עבור כל ילד נוסף שנולד בלידה זו. כלומר מי שילדו תאומים זכאית לתקופת לידה והורות ולדמי לידה בעד 10 שבועות, מי שילדו שלישייה - בעד 12 שבועות וכן הלאה.
אשפוז של היולדת
- יולדות, שצריכות להישאר בבית החולים, או לחזור לאשפוז בתוך תקופת הלידה וההורות הרגילה ל-15 ימים לפחות - זכאיות להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופת האשפוז ולכל היותר ב-4 שבועות נוספים, ולקבל דמי לידה נוספים בעד זמן ההארכה.
- יולדות הזכאיות לדמי לידה חלקיים (עבור 8 שבועות) יהיו זכאיות להאריך את התקופה לכל היותר בשבועיים נוספים.
שימו לב: אם האם וגם הילד היו מאושפזים לתקופה קצרה מ- 15 יום בתוך תקופת הלידה וההורות, ניתן לצרף ולהשלים את תקופות האשפוז של האם והילד כך שתהיה זכאות להארכת תקופת הלידה וההורות, זאת בתנאי שתקופות האשפוז לא חופפות.
אשפוז של הילד
- במקרה של יולדות שזכאיות לתקופת לידה והורות של 15 שבועות, והנולד צריך להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז ל 15 יום לפחות במהלך תקופת הלידה וההורות, יכולות היולדות להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופת האשפוז, אך לא יותר מ-20 שבועות.
- יולדות הזכאיות לדמי לידה בעד 8 שבועות והנולד צריך להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז ל-15 יום לפחות במהלך תקופת הלידה וההורות - זכאיות להארכת התקופה ולדמי לידה נוספים לתקופת האשפוז, אך לא יותר מ-12 שבועות.
שימו לב: אם האם וגם הילד היו מאושפזים לתקופה קצרה מ- 15 יום בתוך תקופת הלידה וההורות, ניתן לצרף ולהשלים את תקופות האשפוז של האם והילד כך שתהיה זכאות להארכת תקופת הלידה וההורות, זאת בתנאי שתקופות האשפוז לא חופפות.
איך מפצלים תקופת לידה והורות בעקבות אשפוז של היולדת או הנולד
יולדות יכולות לפצל את תקופת הלידה וההורות כאשר הן או הנולד צריכים להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז במהלך התקופה ל-15 ימים לפחות. הפיצול יכול להיעשות כך: היולדות יכולות לחזור לעבודה לאחר 3 שבועות לפחות מיום הלידה, ולאחר שיצא הנולד מבית החולים, הן יכולות להמשיך את יתרת תקופת הלידה וההורות.
איך מגישים תביעה לתשלום בעד הארכת תקופת לידה והורות או לפיצול התקופה
יש למלא טופס תביעה להארכה או פיצול דמי לידה או דמי חופשה למאמצת ולשלוח אותו לסניף הביטוח הלאומי מוקדם ככל האפשר.
מה צריכים לצרף לבקשה
- אישור מבית החולים, שיירשמו בו הפרטים של היולדת ושל הילד וזמן האשפוז.
- עובדות שכירות: אישור מן המעסיקים על ההארכה או הפיצול של תקופת הלידה וההורות.
- עובדות עצמאיות: הצהרה בכתב.
- יש להגיש את התביעה לביטוח הלאומי סמוך ליום הפסקת העבודה, אך לא מוקדם מ-9 שבועות לפני יום הלידה המשוער (במקרה של מסירת הטופס לפני הלידה, יש לבקש מהרופא המטפל לאשר את תאריך הלידה המשוער בגוף הטופס) ובכל מקרה לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הזכאות הראשון לדמי הלידה.
- אם העובדות לא עבדו אצל המעסיק האחרון 10 חודשים מתוך 14 או 15 חודשים מתוך 22, ויש להן תקופות עבודה ממעסיקים קודמים, באפשרותן לצרף לתביעה תלושי שכר ממעסיקים אלה, כדי שתיבדק זכאותן לדמי לידה.
- מי שעבדו גם כשכירות וגם כעצמאיות - יחושבו חודשי הביטוח בנפרד לעבודתן כשכירות ולעבודתן כעצמאיות. הן יוכלו להיות זכאיות לדמי לידה מלאים או חלקיים גם על פי עבודתן כשכירות וגם על פי עבודתן כעצמאיות, רק אם צברו בכל סוג של עבודה את תקופת הכיסוי כמפורט בתנאי הזכאות, והכל על פי התנאים בחוק. עליהן להגיש תביעה לדמי לידה מעבודתן כשכירות, אם למעסיקן אין הסדר עם הביטוח הלאומי.
- במקרים שדמי הלידה משולמים באופן אוטומטי, והיולדות מעוניינות שבן הזוג יחליף אותן בתקופת הלידה וההורות, יש להודיע על כך על כך לסניף הביטוח הלאומי שבמקום מגוריהן לפני הלידה, כדי למנוע יצירת חוב וקיזוזים מדמי הלידה של בן הזוג.
שימו לב, במקרה של סתירה או אי התאמה בין המידע המופיע בדף המידע לבין הוראות הדין הרלוונטיות יגברו הוראות הדין
המוסד לביטוח לאומי
מוקד מידע ארצי
טלפון נוסף: 04-8812345
שעות מענה טלפוני
ימים א' עד ה' בין השעות 8:00 עד 17:00