בית סוהר דמון

רקע:

עד שנת 1948 שימש המבנה לאחסון טבק ולמגורי פועלים. עם קום המדינה, שוכנו בו חניכי קורס מ"כים של צה"ל. בפברואר 1953 הפך המבנה למתקן כליאה של שירות בתי הסוהר. המבנה שופץ על ידי האסירים הראשונים שהוחזקו בו.

בינואר 2000 הוחלט על סגירתו של המתקן הוותיק, והפיכתו למתקן אימונים.

בשל הידרדרות המצב הביטחוני ומחסור במקומות כליאה, נפתח בית הסוהר מחדש בספטמבר 2001 .

בשנת 2002 , במהלך עבודות תשתית, נמצאו במקום שרידים עתיקים, עקב כך נערכו במקום חפירות על ידי רשות העתיקות, בהן התגלו ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופות הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית.

ב 2- בדצמבר 2010 פרצה שריפה ברכס הכרמל, המקיף את בית הסוהר, והיה צורך בפינוי המתקן מחשש לסיכון חיי הסגל והאסירים. כדי לסייע בביצוע המשימה הוזעק למקום קורס קצינים של שב"ס, והאוטובוס בו נסעו נקלע לשריפה במעלה ההר.

באסון נספו 37 ממפקדי וצוערי הקורס, 3 קציני משטרה, 2 לוחמי אש, נער מתנדב ב"צופי אש" ונהג האוטובוס.

מאפייני האוכלוסייה :

בבית הסוהר אוכלוסיות ייחודיות כגון נוער ביטחוני, שפוטים ועצורים, אסירים טעוני הגנה בעלי יתרת מאסר של עד 7 שנים, אסירות ביטחוניות כולל קטינות שזהו אגף ייחודי בכל שב"ס.