רשות לאסירי ציון והרוגי מלכות

הרשות לאסירי ציון והרוגי מלכות - דברי הסבר
הרכב ועדת הרשות
תהליכי הכרה באיש כ"אסיר ציון" וקבלת התגמולים
נתונים סטטיסטיים
תהליך הגשת הבקשה להכרה כ"אסיר ציון"

הרשות לאסירי ציון והרוגי מלכות - דברי הסבר

בהתאם לחוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, במשרד העלייה והקליטה פועלת הרשות לאסירי ציון והרוגי מלכות.
הרשות מתעדת את פועלם של אסירי ציון ומנציחה את זכרם של הרוגי המלכות.
הרשות מקיימת אחת לשנה טקס ממלכתי לכלל אסירי ציון ומשפחותיהם וכן למשפחות הרוגי המלכות.

חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב – 1992 ( להלן "החוק") מגדיר "אסיר ציון" כמי שהוא אזרח ותושב ישראל ועונה לאחד מהתנאים הבאים:

• מי שהיה במאסר או שהיה ששה חדשים לפחות במעצר או בהגליה בגלל פעילותו הציונית בארץ שבה פעילות זאת היתה אסורה, והכל אם הוא אזרח ישראלי מכוח שבות ותושב ישראל.
• מי שהיה במאסר או שהיה ששה חדשים לפחות במעצר או בהגליה בארץ אויב בגלל יהדותו או בגלל יחסי האיבה של אותה ארץ כלפי ישראל, והכל אם הוא אזרח ישראלי מכוח שבות ותושב ישראל.
• מי שנמצא במאסר, במעצר או בהגליה בשל סיבה מהסיבות האמורות בפסקאות (1) ו-(2), או שהוא נאסר, נעצר או הוגלה כאמור ונעלמו עקבותיו וחלפו ששה חדשים מיום מעצרו, והכל אם חוק השבות, תש"י-1950, היה חל עליו.
• מי שהיה תושב ארץ ישראל לפני הקמת המדינה, ובשל פעילותו למען הקמת המדינה היה במאסר או שהיה שישה חודשים לפחות במעצר או בהגליה, והכל אם הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל.

החוק מגדיר את "הרוג מלכות" ככל אחד מאלה: 

• מי שהוצא להורג/הומת בידי שלטונות מדינה זרה בשל פעילותו הציונית. 
• מי שהוצא להורג/הומת בארץ אויב, בידי שלטונות אותה ארץ או בידי ארגון עוין, בגלל זיקתו לישראל או בגלל יהדותו או בגלל יחסי האיבה של אותה ארץ כלפי ישראל.

הרכב ועדת הרשות 

הרשות לאסירי ציון מורכבת מ-4 ועדות אליהן פונים המבקשים:

• הועדה ליוצאי מזרח אירופה 
• הועדה ליוצאי אתיופיה  
• הועדה לאנשי מחתרות ישראל 
• הועדה ליוצאי ארצות איסלאם

שר העלייה והקליטה, בהתייעצות עם שר הרווחה, ממנה את חברי ועדות הרשות והערר.

תהליכי הכרה באיש כ"אסיר ציון" וקבלת התגמולים 

הרשות מוסמכת להכיר או לא להכיר במבקש כ"אסיר ציון" ומטפלת באוכלוסיית אסירי ציון, משפחותיהם ושארי הרוגי מלכות ללא קשר לתקופת זכאותם במשרד הקליטה.

דחתה ועדת הרשות/ועדת ערר את הפנייה – המבקש רשאי לפנות לוועדה נוספת – בתוך 90 יום לועדת ערר לאסירי ציון שפועלת במשרד העלייה והקליטה.
אישרה הרשות את הבקשה – המסמכים מועברים למוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת גובה התגמולים בהתאם לחוקי הביטוח הלאומי. 
המוסד לביטוח לאומי בוחן את הזכאות לתגמולים. לא כל אסיר ציון זכאי לתגמולים.

נתונים סטטיסטיים

מקבלי ההכרה כאסירי ציון: כ - 3,500. מתוכם 790 בחיים. 
מקבלי הכרה כהרוגי מלכות: 115.

תהליך הגשת הבקשה להכרה כ"אסיר ציון" 

המבקש להכיר בו כ"אסיר ציון", מגיש לרשות טופס מיוחד הכולל, בין היתר, את פרטי מאסרו, מעצרו או הגלייתו והצהרתו על מחלות בהן חלה כתוצאה מהמאסר. 

1. טופס תביעה להכרה/תגמולים.
2. מכתב הסבר על אופן מילוי הטופס וכן צירוף המסמכים הרלוונטים.
3. הצהרה לעדים.

לפי רצון המבקש, הוא יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין. 
הרשות רשאית לאסוף נתונים על המבקש מהגורמים הרלוונטיים, כמו משרד ראש הממשלה, הסוכנות היהודית, ארגוני עולים ואסירי ציון וגורמים אחרים ומוכרים שפעלו באותו אזור.

הרשות רשאית לבקש מהפונה להשלים את החומר שהוגש לועדה. 
הרשות רשאית להשתמש בכל מידע שהתקבל להכרת המבקש. 
 
במהלך הישיבה, המבקש והעדים מוסרים גרסתם ועונים לשאלות חברי הועדה. העדויות נרשמות. בתום הישיבה נרשמת ההחלטה, עליה חותמים חברי הועדה. לאחר מכן, ההחלטה נשלחת למבקש. 
במידה והכירה הרשות במבקש כ"אסיר ציון", להחלטה המודפסת מצורפת תעודה של אסיר ציון והאות ומסמכיו מועברים לביטוח לאומי להמשך הטיפול במתן תגמולים. 
במידה ודחתה הרשות את הבקשה, באפשרותו של המבקש (בהתאם לחוק) לפנות לועדת ערר. 
תהליך הגשת הבקשה לועדת ערר ודיונים בועדה זאת דומים לתהליך שמתקיים בועדות הרשות.   
במידה ודחתה ועדת ערר את הבקשה, באפשרותו של העורר לפנות לבית משפט לעניינים מנהליים.