צט"מ – הצוות לטיפול במגפות

מגפת הקורונה הציפה את פעילותן של שתי וועדות המתכנסות לעיתים תכופות:
הצוות לטיפול במגפות והוועדה המייעצת לחיסונים נגד נגיף קורונה, הדנות בהיבטים מקצועיים של המגיפה וממליצות על צעדים לניהולה המקצועי של המגיפה.

צוות הטיפול במגפות

ייעודו של הצוות: לשמש גוף מקצועי המייעץ למנכ"ל משרד הבריאות.
ראשיתו של הצוות לטיפול במגפות היא בחיל הרפואה: צוות מקצועי, שחבריו בעלי סיווג בטחוני, לדיון באיומי טרור ביולוגי. חובת הסיווג הבטחוני המשיכה להתקיים גם כשהצוות הפך לגוף אזרחי המייעץ למערכת הבריאות והביטחון. 
כגוף צבאי הצוות נהג להיפגש מספר פעמים בשנה לתרגילים ולדיון בטיפול איומי טרור ביולוגי ובאירועים מגפתיים כמו שפעת החזירים, סארס (SARS) ואחרים.

עם פרוץ מגפת הקורונה בתחילת 2020 השתנתו לחלוטין מאפייני הצוות ופעילותו:
הדיונים הפכו לתכופים הרבה יותר, ההרכב המקצועי הנדרש לדיון על בסיס נתוני המגפה השתנה אף הוא:
מפורום קטן וסגור המחייב סיווג בטחוני, הצוות הפך לגוף רחב שרבים מצטרפים לשורותיו ותורמים מניסיונם ומהידע הייחודי להם ולמיומנותם המקצועית, המסייע לגבש המלצות חיוניות בלוחות הזמנים המהירים שהמגפה הכתיבה.

הוועדה המייעצת לחיסונים ומחלות זיהומיות של שירותי בריאות הציבור

לאורך שנים דנה ועדה זו ואישרה את תכנית החיסונים שהוצעו לציבור בישראל עבור ילדים (חיסוני ילדים) ועבור מבוגרים (חיסוני שגרה וחיסונים למטיילים בחו"ל). הוועדה בחנה את  הרכב החיסונים, ההתוויות השונות ודרכי מתן החיסונים, והייתה אחראית לאחת התוכניות המפוארות של בריאות הציבור בישראל.

צוות מייעץ לחיסוני הקורונה

הרקע להקמת הצוות הוא מגפת הקורונה, שהעלתה את הצורך לבחון את היצע החיסונים שנוצר במהלכה. עם כניסתם של חיסונים כמרכיב בניהול המגיפה, מנכ"ל משרד הבריאות מינה את הצוות, שהוקם על בסיס חברי הוועדה המייעצת לחיסונים ומחלות זיהומיות, בצירוף חברי צט"מ, נציגי ציבור ומומחים באתיקה. 

המנדט של הצוות החדש היה לדון בהיבטים הקשורים לחיסוני הקורונה: תעדוף מתן החיסון לקבוצות אוכלוסייה, מידע מתהווה על בטיחות ומועילות החיסונים ועוד. 

דיוני הצוות המייעץ

הצט"מ וועדת החיסונים נתכנסו לדיונים משותפים לאור ההשקה בנושאי הדיון וכאמור, חלק מהחברים הם שותפים בשני הצוותים.
בין נושאי הדיונים: מיגון צוותי הרפואה, אמצעי מניעת הדבקה לציבור כגון עטיית מסיכות, מנגנוני העברה של הנגיף, טיפולים בקורונה, בחינת מודלים של התפשטות המגפה, בשילובי השפעת והקורונה ('פלורונה') ועוד.

הידע הנדרש לנושאים אלה הוא שילוב מקצועי של ידע מתחומי המיקרוביולוגיה, הרפואה, האימונולוגיה, אֲחָיוּת (סיעוד), מתימטיקה וסטטיסטיקה, תקשורת, התנהגות ציבור ולוגיסטיקה.
על כן הצטרפו לרופאים, המהווים את הרוב בצוותים הללו גם וטרינרים (שהרי מדובר במחלות זואונוטיות המועברות על ידי בעלי חיים), מתמטיקאים, סטטיסטיקאים ואנשי נתונים, אימונולוגים, אפידמיולוגים, מומחים באֲחָיוּת (סיעוד), רוקחות ומשפטים - לדיון בהיבטים של אסדרה וניסויי אנוש.

חברי שני הצוותים הם ממוסדות וארגונים שונים במדינת ישראל ובעולם – מומחים ואנשי מקצוע ממשרד הבריאות, מהאקדמיה, מבתי חולים, מקופות החולים, מתחום הגריאטריה, ממקצועות שונים רפואיים ולא רפואיים. חברים בהם גם נציגים מארגון הבריאות העולמי, מצה"ל ופיקוד העורף, מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, וזו רשימה חלקית. 

מהלך הדיונים:

הדיונים פתוחים לכל המשתתפים, המביעים את דעותיהם ועמדותיהם, ומטרתם להציף נושאים ולעמת עמדות שונות כדי לגבש המלצה. לוועדות ישנה אוטונומיה במתן המלצותיהן.
רק במיעוט המקרים יש תמימות דעים. מגוון הדעות חשוב: ולכל חבר וחברה תפקיד ותרומה לאיכות הדיון. מעת לעת נערכות הצבעות שמטרתם לוודא שהדיון אכן נתן ביטוי הולם למגוון הדעות. להצבעות אלה אין משקל ממשי בקבלת ההמלצות. המשפיע העיקרי בגיבוש ההמלצה הוא מערך הנימוקים שעלו במהלך הדיון וסוכמו. לצורך כך מועברת טיוטת הסיכום לידי המשתתפים כדי לוודא שהסיכום מבטא את עמדתם כפי שבאה לידי ביטוי בדיון.

תוצרי הדיון:

הסיכום מביא את מגוון העמדות כדי שיישקלו על ידי מי שנידרש להחליט על הצעדים הבאים.
הסיכום מועבר למנכ"ל משרד הבריאות, לראש שירותי בריאות הציבור ולפרויקטור מגן ישראל. המנכ"ל מחליט על השימושים והתפוצה של הסיכום.

• המשתתפים אינם מתוגמלים בכל דרך. יתרה מזאת – הם מתבקשים להצהיר על ניגוד עניינים ככל שזה נוגע ישירות לנושא הדיון.
• אין ולא הייתה כל התערבות  פוליטית או מסחרית בפעילות הצוותים. היה והוצגו נתונים על ידי גורמים עסקיים (למשל חברות שמייצרות תרופות או חיסונים), נדרשו המציגים לעזוב את זירת הדיונים עם סיום ההצגה.