ביקורת פנימית

אגף  הביקורת  הפנימית בנציבות שירות המדינה עוסק בביצוע  ביקורות בהתאם לתוכנית עבודה המוגשת מידי שנה לנציב שירות המדינה.
 
מטרת האגף היא לשפר את   איכות הניהול והביצוע ולתרום לניצול יעיל של משאבים ביחידות נש"מ.
לאגף הביקורת הפנימית בנש"מ, בשונה מיחידות ביקורת פנימית במשרדי הממשלה, סביבת ביקורת ייחודית ומורכבת, הנוגעת לכלל תחומי ניהול משאבי האנוש והתקינה בשירות המדינה, הבאה לידי ביטוי בזיקות גומלין רבות מול משרדי הממשלה ויחידות הסמך.
 
תחומי האחריות של האגף נגזרים  מתפקידיה הייחודים של נש"מ כגוף מטה מרכזי של שירות המדינה, המשמש  מצד אחד כזרוע הביצועית של הממשלה בנושאי כוח אדם ומצד שני אחראי  לקביעת  מדיניות בתחומי ניהול משאבי אנוש בשירות המדינה, אכיפתו  וביצועו.  במסגרת זו האגף נדרש להבטיח את ביצוע מדיניות נש"מ כפי שבאה לידי ביטוי  בתקשי"ר, הודעות וחוזרי נש"מ ובפרט על רקע האצלת סמכויות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך.
 
תחומי אחריות אחרים  מתייחסים לטיפול בפניות מיוחדות ומורכבות של עובדים הנוגעות לזכויות וחובות של עובדים. תחום אחריות ייחודי נוסף מתייחס לייצוג נש"מ  בפורום וועדות הכנסת השונות בעיקר הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
 
הביקורת הפנימית -הגדרה

במדינה דמוקרטית נתפס האזרח כריבון המדינה המביא את רצונותיו  לידי ביטוי ע"י נבחרי הציבור. לפיכך נדרש כל מי שממונה על משאבי הציבור או שיש לו סמכות החלטה לגבי משאבים אלה לשאת באחריות ציבורית. היינו, למסור לציבור  דוח על השימוש שנעשה במשאבי הציבור. אחד המכשירים  ליישום חובת הנשיאה באחריות הציבורית הוא השימוש בביקורת הפנימית.
 
בשנת  1947 פרסמה לשכת האם של המבקרים הפנימיים  בארה"ב ה-The Institute of Internal) IIA
Auditors)  מסמך בסיסי המגדיר את מהותה של הביקורת הפנימית, מסמך הנקרא:  
Statement  of Responsibilities of  internal  Auditing, עודכן ב-1981 ואומץ  ע"י לשכת המבקרים הפנימיים  ולפיו:
"ביקורת פנימית הינה פונקציית הערכה אובייקטיבית ובלתי תלויה, שנקבעה בתוך הארגון לשם בחינה והערכה של פעילויות, כשירות לארגון".
 
הביקורת המקצועית בהגדרתה היישומית, הפרקטית הינה ביסודה ניתוח השוואתי. מהותה  בהצבת מציאות נורמות, מהן כלליות ומהן ספציפיות מתחומי החוק, המינהל, היעילות, האפקטיביות, טוהר המידות וכיו"ב. הביקורת נדרשת להעריך את  הפערים בין הנורמות למציאות ולקבוע את מידת הסטיות מהנורמות,  ככול שישנן, כליקויים. ייעודה של הביקורת המקצועית הוא להביא לתיקון הליקויים שהעלתה [1].
יחידת הביקורת הפנימית מהווה כלי ניהולי בידי הנהלת המשרד למעקב ופיקוח  אחר אופן הטיפול בממצאים ותיקון הליקויים שעלו מדוחות הביקורת הפנימית ומדוחות מבקר המדינה.

תפקידי  המבקר הפנימי

תפקידי המבקר הפנימי נקבעו בסעיף 5 לחוק הביקורת הפנימית התשנ"ב-1992. וכך נקבע  בחוק:          
(א)       המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר –
(1)    אם הפעולות של הגוף הציבורי שבו הוא משמש מבקר ושל נושאי משרה וממלאי תפקידים באותו גוף תקינות, מבחינת השמירה על החוק, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל החסכון והיעילות, ואם הן מועילות להשגת היעדים שנקבעו להן;
(2)    אם מקוימות ההוראות המחייבות את הגוף הציבורי;
(3)    את ניהול הנכסים וההתחייבויות של הגוף הציבורי, ובכלל זה את הנהלת החשבונות שלו, וכן את דרכי שמירת הרכוש, והחזקת הכספים והשקעתם;
(4)    אם ההחלטות בגוף הציבורי נתקבלו על פי נהלים תקינים;
(5)    אם הגוף הציבורי הוא גוף מבוקר כאמור בפסקה (1) או (3) להגדרת גוף ציבורי שבסעיף 1
(להלן – גוף מבוקר) – את תיקון הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה.
(ב)     המבקר הפנימי יערוך את הביקורת על פי תקנים מקצועיים מקובלים[2].
 
ייחודה של הביקורת הפנימית בנציבות שירות המדינה

הביקורת הפנימית בנש"מ פועלת מכוח חוק הביקורת הפנימית התשנ"ב  1992 והוראות התקשי"ר. ראשיתה  ביישום החלטת הממשלה משנת 1959 בדבר הקמת ביקורת פנימית בכל משרד ממשלתי.
לביקורת הפנימית בנש"מ תפקידים ייחודיים, המעוגנים ומפורטים, בין היתר,  בפרק משנה 03.5 בתקשי"ר ואלה  עיקריהם:

1.  ביקורת פנימית ביחידות נש"מ.
2. עריכת ביקורת פנימית על אופן ביצוע מדיניות נש"מ בנושאים בהם הואצלו הסמכויות למשרדים;
3. הבטחת יישום החלטות נש"מ באופן אחיד בתחומי ניהול משאבי אנוש  במשרדי  הממשלה ויחידות הסמך ;
4. כתובת מנחה למבקרי הפנים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך;
5. ריכוז ומעקב אחר תשובות על ממצאי דו"ח מבקר המדינה הנוגעות לפעולות נש"מ במשרדים ויחידות הסמך;
6. טיפול בתלונות מיוחדות מורכבות לפי מאפייני התלונות ו/או לפי דרישת הנציב;

 קשרי  חוץ של  אגף לביקורת פנימית :

• מבקר המדינה.
• הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
• האגף לביקורת משרדי הממשלה,  משרד ראש הממשלה.
• פורום המבקרים הפנימיים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] אשר פרידברג, הביקורת המקצועית בישראל, מתוך הביקורת הפנימית בישראל, הוצאת נש"מ 1995,עמוד  15.
[2] לחוק הביקורת הפנימית לא תוקננו תקנות. אף שהחוק קובע  שעל הביקורת הפנימית לערוך  ביקורת  לפי תקנים  
  מקובלים לא נקבעו בחוק מהם התקנים המקובלים. בפועל אומצו התקנים של לשכת האם של המבקרים הפנימיים
  בארה"ב (ראה קישור להלן) בשינויים המחויבים.