כיבוי אווירי

יחידת הכיבוי האווירי 249 היא יחידה מבצעית של כבאות והצלה המסייעת למערך הכבאות וההצלה בהשתלטות מהירה על שריפות ומניעת נזק לחיי אדם, רכוש וטבע ומנוהלת ע"י משטרת ישראל.

יחידת הכיבוי האווירי מונה כיום 14 מטוסי אייר טרקטור (Air Tractor) הפועלים משני מנחתים עיקריים: קדמה בדרום ומגידו בצפון. בשעת שריפה יש ליחידת הכיבוי האווירי את היכולת לפתוח מנחתים משניים כדי לקצר את זמני הסבב של המטוסים אל השריפה. מטוסים אלה מסוגלים לטוס כשלוש שעות ללא תדלוק ולשאת כשלושת אלפים ליטר מים/ חומרי כיבוי בבטן המטוס.

כלקח מרכזי מהשריפה בכרמל, החליטה הממשלה בינואר 2011 על הקמת מערך כיבוי אווירי למדינת ישראל. המשימה הוטלה על חיל האוויר כגוף המקצועי המנחה, שאליו תהיה כפופה הטייסת האזרחית ועל משרד הביטחון כגוף המבצע. במכרז שפרסם משרד הביטחון זכתה 'אלביט מערכות' בשיתוף עם חברת 'כימניר'. בזמן שיא של ארבע חודשים בלבד, נרכשו 8 מטוסי כיבוי והוקמה טייסת כיבוי האש "אלעד", על שם אלעד ריבן, צופה האש שנספה בשריפה בכרמל. 

בארבעת שנות פעילותה השתתפה הטייסת בכיבוי של יותר מ-500 שריפות, 4600 גיחות ו-2500 שעות טיסה הכוללת סיוע בינלאומי בכיבוי אוורי לקפריסין וירדן. בנובמבר 2016 עברה הטייסת לאחריות המערך האווירי של משטרת ישראל.

להפעלה של היחידה שותפים מספר גופים עיקריים:  

• חברת "אלביט מערכות" אשר זכתה במכרז מול משרד הביטחון להפעלת ולתחזוקת מטוסי הכיבוי האווירי
• חברת "כים ניר", קבלן משנה של אלביט מערכות, המספקת טייסים, מכונאים וצוותי קרקע אזרחיים  
• משטרת ישראל
• רשות הכבאות וההצלה המעבירה את הדרישות המבצעיות

בזמן שריפה פועל חפ"ק משותף של משטרת ישראל, רשות הכבאות ההצלה, קק"ל ורשות הטבע והגנים, השותפים גם לבנית תורת ההפעלה הייחודית של הטייסת שעמדה במבחנים מבצעיים רבים.