התכנית הלאומית למדדי איכות

אודות

מערכת הבריאות בישראל מחויבת למתן טיפול איכותי לאזרחי מדינת ישראל. היכולת למדוד איכות באמצעות מערך מדדים מוסכם היא מהכלים המשמעותיים לשיפור איכות הטיפול ברמה הלאומית. האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות מוביל בשנים האחרונות תכנית לאומית לניטור רציף של מדדי איכות קליניים. ניטור המדדים מתבצע בתחומים רפואיים רבים ובמסגרות טיפול שונות. במקביל מתבצעים סקרי עומק לניטור מדדי תוצא קליניים, המתמקדים בבקרת זיהומים, בתמותה, בסיבוכים וכדומה, באמצעות איסוף נתונים מהגיליונות הרפואיים.

בתי החולים בישראל נמצאים בתנופת שיפור בתחום מדידת האיכות, מתוך הבנה שקיים צורך למסד את מדידת האיכות במערכת הבריאות על כל היבטיה. בשנת 2010 הצטרפה ישראל רשמית ל-OECD, ובדוח של הארגון על הרפואה בישראל מאוקטובר 2012, בעקבות ביקור של נציגי הארגון, צוינה לשבח תכנית המדדים בקהילה המתקיימת מאז 2004. עם זאת, נטען כי בבתי החולים בישראל יש מקום לשיפור. נמתחה ביקורת על העומס בבתי החולים ועל הפערים במדדי הבריאות בקרב האוכלוסייה. ה-OECD המליץ בין השאר לבסס בבתי החולים מערכת לניטור מדדי איכות ולפרסם את תוצאות המדידה בפומבי, במקביל לפיתוח תכניות אקרדיטציה ולשיפור איכות פנים-ארגוני.

הבסיס החוקי לניטור מדדי איכות הוסדר בשנת 2012, עם קבלתן של תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע"ב-2012. על בסיס תקנות אלה יצאה לדרך התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים, המלוּוה בוועדה מייעצת לקביעת מדדי האיכות ובוועדות מקצועיות בכל תחומי הרפואה הנמדדים. תפקידי הוועדה המייעצת הם להמליץ למנכ"ל על מדדי האיכות הנבחרים לבתי חולים, להגדיר את המשתנים הדרושים למדידת המדד, לדון בממצאים ולהמליץ על דרכים לניתוח המידע ולגבש מסקנות והמלצות לשיפור האיכות בתחום הנבדק. הגדרת המדדים נעשית בשיתוף פעולה עם האיגודים המקצועיים הרלוונטיים ועם המועצות הלאומיות.

התכנית הלאומית יצאה לדרך כתכנית צומחת בשנת 2013. כבר בשנותיה הראשונות של התכנית הושגו הישגים קליניים משמעותיים. בשנה הראשונה החלו להימדד חמישה מדדי איכות קליניים בכל בתי החולים הכלליים בארץ, והשיפור במדדים אלו ניכר כבר בשנה הראשונה למדידה. במקביל נוסחו חמישה מדדים נוספים לתחילת מדידה בשנת 2014; בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים הצטרפו לתכנית בתחילת שנת 2014, והתכנית תורחב בשנת 2015 לתחומי רפואה נוספים, כגון טיפות חלב, שירות פרה-הוספיטל על ידי אמבולנסים ושיקום פסיכיאטרי.

בשלב זה עדיין ניצבים אתגרים רבים בפני התכנית הלאומית:

סטנדרטיזציה בטיוב מידע וקידוד הנתונים ברשומה הרפואית.
צמצום השונות בתשתיות המידע בין הגופים הנמדדים.
בחירה מושכלת של מדדים לתכנית.
פרסום מושכל של הממצאים לציבור.
שיפור איכות הרפואה בישראל.

כדי להתמודד עם אתגרים אלה ולהבטיח מדידה מהימנה, נעשות פעולות רבות: שיפור תשתיות המחשוב במערכת הבריאות, הטמעת תרבות ארגונית לניטור מדדי איכות, אימות הנתונים מול הגיליונות הרפואיים ומערכות המידע, העברת משוב רציף לקלינאים ולכל העוסקים במדידה, ביצוע מיפוי חסמים במטרה לאתר את הגורמים המעכבים ולמצוא פתרונות, כתיבת נהלי עבודה והטמעת שיטות עבודה שיבטיחו את השגת היעדים.

התכנית הלאומית למדדי איכות

אודות

הכנס השנתי לאיכות ובטיחות הטיפול במערכת הבריאות

ממצאי התוכנית הלאומית למדדי איכות

התכנית הלאומית למדדי איכות

אודות

הכנס השנתי לאיכות ובטיחות הטיפול במערכת הבריאות

ממצאי התוכנית הלאומית למדדי איכות

עוד באותו נושא