הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א

ביוגרפיה:

הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א נולד בירושלים בי"ח טבת תשי"ב, והוא בנו השישי של מרן הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה.

בצעירותו למד בתלמוד תורה 'יבנה' של החינוך העצמאי. בישיבה קטנה למד באם הישיבות הספרדיות 'פורת יוסף' בשכונת קטמון בירושלים. בישיבה גדולה למד בישיבת 'הנגב' בנתיבות, ולאחר מכן עבר לישיבת 'חברון' בירושלים. שם ספג את שיטת הלימוד הליטאית, אותה השכיל לחבר ברבות הימים עם שיטת הלימוד הספרדית, אשר יחדיו יצרו את סידרת ספריו המפורסמת.

בשנת תשל"א, כשהיה בן 19 שנה, הוציא לאור את חיבורו הראשון "ילקוט יוסף - פסקי דינים" שבו ריכז את כל פסקי מרן הרב עובדיה שיצאו לאור עד לאותה שנה, ובסוף הספר צירף כללים רבים בפסיקה ההלכתית.

בשנת תשל"ג (1973) הקים את הכולל לרבנים ודיינים 'חזון עובדיה' בירושלים, שם למדו טובי הרבנים והדיינים המשמשים כיום בקודש בארץ ובתפוצות. הכולל עמד תחת פיקוחו האישי של אביו מרן הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה., אשר היה מגיע בתדירות ללמוד עמהם הלכות הדיינות, לבחון את האברכים, ולהנחילם את דרכי ההלכה.

בשנת תשל"ה (1975), התמנה לרב המושבים: בר גיורא, מטע ונס הרים. והחל בעבודת הקודש במסירת שיעורים קבועים בהלכה. ויזם הרצאות ושיעורים לנוער בבתי הספר הממלכתיים.

בשנת תש"מ (1980) סיים יחד עם בוגרי המחזור הראשון של 'כולל חזון עובדיה' את לימודי הדיינות, והוסמך לדיינות על ידי מרנן גדולי ישראל של אותה תקופה, ועמם הרבנים הראשיים לישראל, ורבה של ירושלים הגאון הרב שלום משאש זכר צדיקים לברכה. ובאותה שנה מונה לעמוד בראשות הכולל לרבנים ודיינים "חזון עובדיה" מחזור ב', שבו הוכשרו עשרות אברכים לרבנות ודיינות. שם מסר שיעורים כסדרן באבן העזר חושן משפט ויורה דעה, כאשר חלק משיעוריו התפרסמו בספריו 'איסור והיתר' ו"חופה וקידושין" על אבן העזר שזכו להסכמותיהם של גדולי הדור זצ"ל שראו בו כבן אוריין לפסוק הלכה לרבים. על ספריו אלה זכה בפרס "מוסד הרב קוק" ובפרס ע"ש "הגרי"מ טולידאנו" בת"א.

בשנת תשמ"ג (1983) קיבל מידי הרבנים הראשיים לישראל תעודת כושר לכהן כרב עיר.

הרב יצחק נשלח לא אחת מטעם אביו בשליחויות קודש לגדולי הדור, ולא אחת ביקר במעונו של הגרי"ש אלישיב, והיה שליחו של אביו במעמד סיום הש"ס העולמי בניו יורק. כמו כן השתתף במעמד סיום הש"ס בחיפה לצדו של הגראי"ל שטיינמן, ואדמורי"ם חשובים.

בשנת תשנ"ב (1992) הקים את הישיבה הגדולה 'חזון עובדיה', ועמד בראשה, וממשיכה וקיימת עד היום ובה למדו אלפי תלמידים. זכתה הישיבה להוציא מתוכה מאות בני תורה תלמידי חכמים המפיצים תורה בדרכו של מרן זצ"ל בכל רחבי הארץ והעולם, כשחלקם משמשים בקודש כרבני עיר ודיינים ובמשרות תורניות שונות. הוא עמד בראשות הישיבה עד היבחרו לכס הראש"ל.

במשך השנים הירבה להופיע בארץ ובחו"ל, למסירת שיעורים, ולשיעוריו נהרו רבים, בעיקר אברכים ובני ישיבות. עוד מצעירותו מידי פעם מילא את מקום אביו בשיעור המפורסם ביזדים ב"לויין" בכל מוצאי שבת

.

הראשון לציון

בי"ח אב תשע"ג (2013) נבחר ברוב מוחץ למשרת "הראשון לציון והרב הראשי לישראל, ונשיא ביה"ד הגדול". הרב זכה לתמיכת חוגי הליטאים והחסידים, הגראי"ל שטייינמן, הגר"ח קנייבסקי, והאדמורי"ם מגור ומבעלז, תמכו בו רבני ערים ודיינים חשובים.

ביום י"ב תשרי תשע"ד הוכתר בתואר 'הראשון לציון' בטקס המסורתי בבית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי  בעיר העתיקה של ירושלים. זו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שראשון לציון מכתיר בחיים חיותו את בנו באותו תואר, ולהמשיך את דרכו. ב'נאום הכתר' אותו נשא בהכתרתו, דיבר על דרך פסיקת ההלכה, שאין לאסור את המותר, ולא להכביד על הציבור. חמשה ימים לאחר ההכתרה אושפז הרב עובדיה יוסף ונפטר לבית עולמו.

לאחר פטירת אביו בג' חשון תשע"ד (2013) המשיך את השיעור הגדול בתבל של אביו מרן זצ"ל, שנמסר במשך עשרות שנים במוצאי שבת בבית הכנסת 'תפארת ירושלים' לעדת היזדים בשכונת הבוכרים. שיעור המועבר בכ-700 תחנות לויין בארץ ובחו"ל. מלבד עניני הלכה הוא מעביר הוראות לצבור הרחב כיצד לנהוג באירועים שונים. הרב מתגורר בדירה צנועה בשכונת סנהדריה המורחבת.

בעת כניסתו לתפקיד נשיא בתי הדין הרבניים ראה הראשון לציון לנגד עיניו את השיתוק במערכת בתי הדין הרבניים עקב חוסר במינוי דיינים בשנים האחרונות, ומעת כניסתו לתפקיד מונו 10 דיינים לבית הדין הרבני הגדול, ו-22 דיינים לבתי הדין הרבניים ברחבי הארץ. כמו כן דאג למינוי דיינים עמיתים (דיינים שפרשו לגמלאות) לצורך הקלת העומס בבתי הדין. הרב עמד על כך שהדיינים הנבחרים יהיו מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים.

לצד עיסוקיו בהרבצת תורה הראשון לציון יוצא מזה עשרות בשנים לחזק את הקהילות בארץ ובתפוצות, וביקר בקהלות רבות בחו"ל, למסירת שיעורי הלכה לציבור הרחב. שיעוריו ייחודיים לאור העובדה שכל שיעור מותאם על פי רמת השומעים.

הרב מקפיד מזה עשרות בשנים על פי הוראתו של אביו מרן זצ"ל, לכתת את רגליו ולדרוש בענייני הלכה והשקפה אצל כל רבדי העם, הן לזרם החרדי, הן לזרם הדתי-לאומי, הן לחיילים הצמאים וכמהים לדבר ה', והן לעם שבשדות. דבר חדש הנהיג הרב שנים האחרונות והוא "שבת שכולה תורה" בה הוא מתארח באחת הערים, ובמשך כל מהלך השבת מוסר שיעורים ודברי חיזוק. הרב ביקר ברוב ערי הארץ.

יבול ספרותי-תורני

גולת הכותרת הם ספריו הרבים המעידים על היקף ועומק תורני נדיר, מעשירים את ארון הספרים היהודי. ונמצאים ברוב בתי הכנסת ובתי מדרשות ובספריות בארץ ובעולם. יצירתו התורנית כוללת את הספרים הבאים [ע"פ סדר הא'-ב']:

• 'אגרת לבני תורה' - מאמרי הגות מוסר והדרכה לבן ישיבה החפץ לעלות בדרכי התורה והיראה. ספר זה ראה אור בכמה מהדורות.
• 'אוצר דינים לאשה ולבת' - הלכות מנהגים ודינים מכל חלקי השלחן ערוך הקשורים לבנות ישראל, התפרסם לראשונה בשנת תשמ"ט (1989). בהסכמתם הנלהבת של אביו מרן זצ"ל, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל, הגאון רבי יהודה צדקה, הגאון רבי שלום משאש ועוד.
• 'איסור והיתר' - דינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב, תולעים, תערובות ועוד. ראה אור לראשונה בשנת תשמ"ז, וברבות השנים צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף במהדורה הנוכחית.
• 'דיני חינוך קטן ובר מצוה' - מכלול הלכות ודינים מכל חלקי השלחן ערוך הקשורים לחינוך הילד ולדיניו ההלכתיים. והלכות הקשורות לחתן הבר מצוה.
• 'השביעית והלכותיה' - ספר מקיף לכל דיני והלכות שנת השמיטה, ובו התייחסות מורחבת בענין 'היתר מכירה'.
• חופה ונישואין - כל הלכות נישואין ודיני כתובה, עם הלכות מזוזה.
• 'ילקוט יוסף' - סדרת הספרים ההלכתיים הגדולה והנפוצה בתבל, סדרה זו מונה כ-40 כרכים בהם מובאים אלפי פסקי הלכות למעשה על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. חלקם מפסקי אביו, וחלקם מפסקיו של הראשון לציון, תוך שהוא משלב את הלימוד הישיבתי עם הבקיאות בספרות התורנית. ספרים אלו תורגמו לשפות זרות, אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, ספרדית, בוכרית, פרסית, הודית, וכתב ברייש לעיוורים.
• 'כיבוד אב ואם' - ב' כרכים דיני כבוד הורים, כבוד רבו ותלמיד חכם.
• 'כללי הוראה' - אוצר  של למעלה מ-400 כללי פסיקה הפזורים בספרי אביו מרן זצ"ל. (לרוב חביבות קונטרס זה בעיני מרן זצ"ל, צירפו לכרך הראשון של סדרת ספריו שו"ת 'יחוה דעת' במהדורתו הראשונה.
• מפתח מפורט ל"יביע אומר" - כולל ההלכות שנידונו בתוך התשובות בהסתעפויות שונות, על אבן העזר חושן משפט ושאר חלקי השלחן ערוך. מפתחות אלה נדפסו בסוף יביע אומר חלק ו'.
• 'מפתחות לשו"ת יחוה דעת' - מפתח מפורט לכל הנושאים שנידונו במישרין ובעקיפין בהסתעפויות שונות בסדרת הספרים שו"ת יחווה דעת של אביו מרן זצ"ל.
• 'עין יצחק' - (ג' כרכים) - שנת תשס"ח , סדרת ספרים בענייני כללים שונים: כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; הבבלי והירושלמי, כללי הראשונים והאחרונים, כרך ב' - כללי ספק דאורייתא וספק דרבנן, כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות, וכללי רובא וחזקה; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך, כללי הרמ"א, כללי הפסיקה, וכללי המנהגים.
• 'פסקי הלכה בהלכות נדה' - קובץ פסקים על הלכות "טהרת המשפחה". [חיבור זה הוציא טרם הדפסת סדרת הספרים 'טהרת הבית' של אביו].