משרד האנרגיה מפרסם היום תכנית לעמידה ביעדים להפחתת פליטות במשק האנרגיה בשנת 2050, זאת כחלק ממאמצי ישראל ומדינות נוספות ברחבי העולם להתמודדות עם משבר האקלים

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "לאחר שנה של דיונים ומחקרים אנחנו מציגים היום את יעדי הפחתת הפליטות בתחום האנרגיה לשנת 2050. התוכנית כוללת כמובן גם תכנית עבודה מפורטת לעשור הקרוב - עד לשנת 2030, ולא מתעלמת גם מהצורך להפחית גם את זיהום האוויר המקומי שרלוונטי לבריאותם של אזרחי ישראל. מאז הסכמי פריז ב-2015 משרד האנרגיה הוא היחידי בישראל שדאג לעמידה ביעדים שאליהם התחייבנו, וכתוצאה מהמהלכים שנקטנו, הפחתת הפליטות בתחום האנרגיה לשנת 2030 תהיה כפולה ממה שהתחייבנו. כולי תקווה שתחומים אחרים לפליטות גזי החממה כמו הטיפול בפסולת והתחום החקלאי ישיגו בעתיד הישגים דומים לאלה שכבר הושגו בתחום האנרגיה. בדרך זו נוכל להבטיח שיעד ההפחתה של 80% לשנת 2050 יאפיין לא רק את משק האנרגיה אלא את כל מדינת ישראל".

המשרד קובע יעד הפחתה של 80% בפליטות גזי החממה במשק עד שנת 2050 וכן מספר יעדי משנה: מחויבות לסגירת התחנות הפחמיות עד 2025, כפי שהנחה שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, הפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החשמל בשיעור של בין 75% ל-85% עד 2050 ושיפור שנתי של 1.3% במדד עצימות האנרגיה (צריכת האנרגיה ליחידת תוצר).

בפעם הראשונה, קובע משרד האנרגיה תכנית אסטרטגית ארוכת טווח אשר כוללת יעדי הפחתת פליטות ומסמנת את מפת הדרכים, אבני הדרך ואת האילוצים במשק להגעה ליעדים. בנוסף, מסמנת התוכנית את כיווני הפעולה העיקריים וצעדי המדיניות שנגזרים מהיעדים. התוכנית כוללת התייחסות למשק החשמל, התחבורה, התעשייה, הגז הטבעי וכן לתכנון תשתיות ושיתופי פעולה אזוריים. התוכנית גובשה באמצעות 5 צוותים מקצועיים משרדיים במסגרת ועדת היגוי רב מגזרית ונבחנה ע"י מודל טכנו כלכלי ייחודי. הבסיס התאורטי של העבודה מסתמך על המגמות העולמיות, המאפיינים הייחודיים של ישראל וכמובן על עקרונות התכנון של משק האנרגיה הישראלי – אבטחת אנרגיה אמינה, בת השגה ונקייה. 

בתוכנית קובע המשרד יעד הפחתה של 80% בפליטות גזי החממה במשק עד שנת 2050 וכן מספר יעדי משנה: מחויבות לסגירת התחנות הפחמיות עד 2025, כפי שהנחה השר ד"ר יובל שטייניץ, הפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החשמל בשיעור של בין 75% ל-85% עד 2050 ושיפור שנתי של 1.3% במדד עצימות האנרגיה (צריכת האנרגיה ליחידת תוצר).

קביעת יעדים ארוכי טווח מבוססת בראש ובראשונה על קביעת יעדים ותוכנית פעולה לטווח הקצר והבינוני (עד עשור קדימה). ואכן, בשנים האחרונות פועל משרד האנרגיה לקידום השימוש באנרגיה נקייה ומופחתת פליטות, זאת בין היתר על ידי צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל, המתבצע בקצב המהיר ביותר בעולם, עד כדי הפסקת השימוש בו בשנת 2025, העלאת יעד ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת – רובה המכריע שמש - ל-30% בשנת 2030, וקביעת יעד חדש לעצימות באנרגיה מתוך עדכון התכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה. 

בנוסף, מוביל המשרד את המאמץ לקביעת יעד למעבר המשק לתחבורה חשמלית ודלת פליטות. כתוצאה מכך, על פי חישובי המשרד צפויות להצטמצם פליטות המזהמים המקומיים מייצור חשמל החל משנת 2015 ועד לסוף שנת 2030 בכ-92%. בכל הקשור לצמצום פליטות, צפויות פעולות המשרד להביא לצמצום של כ-30% פליטות גזי החממה ממשק החשמל עד לשנת 2030. בזכות צעדים אלו, שמוביל משרד האנרגיה, ישראל עומדת בתוואי יעדי פריז ואף מקדימה את היעדים.

התוכנית האסטרטגית שגיבש המשרד, לוקחת בחשבון את מאפייניה הייחודיים של ישראל כאי-אנרגטי וכמדינה צומחת שצפיפות האוכלוסייה בה היא מהגבוהות בעולם, עם קצב גידול בביקוש לחשמל של כ-2.8% בשנה. מאפיינים נוספים של ישראל שנלקחו בחשבון בעת בניית התוכנית: מאגרי הגז הטבעי הגדולים במים הכלכליים של המדינה, היותה של ישראל אי אנרגטי, כמות גדולה מאוד של שמש במהלך מרבית השנה, מחסור בשטחים להקמת המערכות הסולאריות, מיעוט של מקורות אנרגיה מתחדשת נוספים (כגון, רוח או הידרו-אלקטריקה) והעובדה שישראל נחשבת למובילה בעולם בתחומי טכנולוגיה וחדשנות. 

התוכנית נשענת גם על המגמות העולמיות בתחומים השונים והיעדים המקובלים בעולם, וזאת תוך שמירה על הגמישות הנדרשת על רקע השינויים התכופים הצפויים להתרחש בשנים הקרובות במשק האנרגיה. מגמות אלה כוללות למשל את המעבר המאסיבי לשימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל, פריצות דרך טכנולוגיות שונות, דוגמת שימוש במימן, אגירה, הקמת רשתות דיגיטליות וחכמות וכן יתרונותיו של הגז הטבעי כדלק מעבר. 

התוכנית קובעת כמה עקרונות אסטרטגיים אשר נדרשים ליצירת התשתית לעמידה ביעדים השאפתניים:

• מעבר המשק לאנרגיית שמש, ואיתו הצורך באגירה מאסיבית.
• השקעה ובחינה של טכנולוגיות חדשניות, בין היתר מימן ותפיסת פחמן, כמו גם אנרגיות מתחדשות עתידיות, דוגמת אנרגיות שמקורן בים.
• פיתוח רשת החשמל, תכנון תשתיות מקיים ומתוך כך הטמנת קוויי מתח במקום קווים עיליים, ביזור רשת החשמל, קירוב הייצור לצריכה.
• טרנספורמציה אנרגטית של מבני מגורים לרבות חשמול המגזר הביתי, תוך החלפת השימוש גז הבישול בשימוש בחשמל.
• מעבר לרכב חשמלי, תוך הפסקת השימוש במנועי בעירה המבוססים סולר ובנזין.
• התאמת מערכת הגז הטבעי להובלת מימן ומיצוי יכולת ייצוא הגז הטבעי בתקופת המעבר.

לצורך בחינת היעדים והמשמעויות ליישומם פיתח המשרד מודל טכנו-כלכלי שעתי. המודל מבצע סימולציה של תפעול רכיבי הייצור השונים במשק מול עקומת הביקוש לחשמל הצפויה בעתיד, ומבצע בחינת העלויות המשקיות השנתיות למגזר החשמל בהתאם למחירים הצפויים לרכיבים השונים בעתיד. מהמודל עולה, כי ניתן לעמוד ביעד השאפתני להפחתת של 80% בפליטות גזי החממה במשק עד שנת 2050 על אף מאפייניו הייחודים של המשק הישראלי, וזאת תוך התבססות על שיעורי אנרגיות מתחדשות גבוהים. 

בתרשים 4 ניתן לראות דוגמא לסימולציה עבור יום אופייני. הקו הכתום מציין את עקומת הביקוש השעתי, באפור מוצג ההספק של היחידות הקונבנציונליות, בירוק תפוקת טורבינות הרוח, בצהוב אנרגיית שמש שמוזנת לאספקת הביקוש, בכחול כהה עודף אנרגיית שמש שטוען את סוללות האגירה, בתכלת אנרגיה הנפרקת מהסוללות למילוי הביקוש, הקו המקווקו (סגול) מתאר את מצב טעינת הסוללות – מאפס סביב 8:00 בבוקר, עד למילוי הסוללות סביב 17:00 אחה"צ, ולאחר מכן פריקה במשך הלילה, עד לבוקר שלמחרת.