פסילה מנהלית - פסק דין - אפשרותו של קצין משטרה לפסול רישיון נהיגה לפני קיום משפט

פקודת התעבורה קובעת, כי ניתן לפסול רשיון נהיגה של נהג במקרים מסוימים ולתקופות מוגדרות, עוד לפני קיום משפט ומתן פסק דין סופי. 

המדובר בפסילה מנהלית של הרישיון, המתבצעת על ידי קצין משטרה. קצין משטרה מקבל את החלטתו כרשות מנהלית, והוא מחויב לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, ולאפשר זכות שימוע למי שעומד להיפגע מן ההחלטה, טרם שיקבל את החלטתו. החלטה בדבר פסילת רשיון נתונה לערעור בפני בית- המשפט.

בהתאם לפקודה,  שוטר שנעברה לנגד עיניו עבירה מתוך רשימת עבירות חמורות יחסית הקבועות בפקודה, או שהוא סבור כי נהג גרם בעבירה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.

בהמשך לכך יקיים קצין המשטרה שימוע לנהג, ואם יהיה לו יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג יפסול את רשיון הנהיגה לתקופות הבאות:

1. בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים;
2. בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;
3. בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

[הערה – לקצין המשטרה סמכות לפסול לתקופות קצרות יותר מאלו המפורטות]

הליכים משפטיים רבים מתקיימים בהמשך להחלטות על פסילות מנהליות של רשיונות נהיגה. אביא להלן מקרה אחד, אשר נדון אך לפני עשרה ימים בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה.

באותו מקרה דובר בבקשה לביטול פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים החל מיום 28.5.2020, לאחר שיוחסה למבקשת עבירה של  נהיגה בשכרות.

על פי המיוחס למבקשת היא נהגה ברכב פרטי בתאריך 28.5.20 בשעות הלילה המאוחרות, בהיותה שיכורה, בכך שסירבה לתת דגימת דם לפי דרישת שוטר. המדובר בעבירה המצויה בתוספת הרביעית של פקודת התעבורה ולגביה קיימת סמכות לפסילה מנהלית בת 30 יום.

לאחר שימוע שנערך למבקשת בפני קצין משטרה, החליט קצין המשטרה לפסול את המבקשת מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום. 

בית המשפט שדן בבקשה עיין בדוחות פעולה של השוטרים [מדובר בחומר חלקי, שכן בשלב זה טרם הוגש כתב אישום, וייתכן שייאספו ראיות נוספות] מהם עלה כך: "שוטרים הבחינו ברכב במהלך סיור שגרתי בעיר חדרה כאשר נסע בצורה מסוכנת וזגזג בין נתיבים וסיכן את נהג הרכב שנסע אחריו, ועצרו את הרכב; השוטרים ציינו, כי הנהגת נמצאה לבד ברכב עם מכשיר נייד, וכי מפי הנהגת נדף ריח חריף וחזק מאוד של אלכוהול, ולדבריה שתתה בקבוק בירה אחד בבוקר, כי הנהגת נראתה עייפה ומבולבלת ולא שמה לב לסביבה, הפלאפון נפל מספר פעמים מידה, היא לא הצליחה להרים את תיקה, וחזרה ושאלה היכן רישיון הנהיגה שלה שמסרה בידי השוטרים; הנהגת נשאלה האם מסכימה להיבדק בבדיקת דם על מנת להפריך את החשד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול ומסרה שמוכנה; הנהגת עוכבה לתחנה בגין חשד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אך סירבה להיות מעוכבת, ועל אף שהוסבר לה כי אינה יכולה להכניס דבר מה לפיה באה להדליק סיגריה ולקחה כוס קפה וניסתה ללגום ממנה, ונעצרה בחשד להכשלת שוטר וסירוב לעיכוב וחשד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אך התנגדה וסירבה למעצר, והובלה לניידת בסיוע צוות שיטור עירוני; בהליכה לניידת התנדנדה, וריח חריף של אלכוהול נדף מפיה; ונמצא ברכבה במושב שליד הנהג בקבוק ערק פתוח שאינו מלא וסמוך אליו בקבוק אשכוליות, והנהגת מסרה כי שותה אותו מהצהרים. הנהגת הובלה לתחנה, מצוין כי לנהגת יש ריח אלכוהול מהפה, התנהגותה חריגה (משתוללת, תוקפת, לא מבינה הוראות, חוסר שיתוף פעולה), נערכה לנהגת בדיקת מאפיינים והיא כשלה בביצוע המבחנים, וסירבה למסור דגימת דם, על אף שהוסבר לה משמעות הסירוב."

שופטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה שדנה בתיק קבעה, כי "לצורך ההכרעה בפסילה המינהלית, אני סבורה כי בחומר הראיות שהוצג יש מספיק ראיות לכאורה ברמה הנדרשת על פי חוק."

אשר למסוכנותה של הנהגת, אשר אין לה עבר תעבורתי מכביד, קבעה השופטת, כי "נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סכנה רבה, שיש בה כדי לסכן את הנהג עצמו ואת ציבור המשתמשים בדרך."
עוד מצטט בית המשפט החלטה קודמת, בה נכתב: 
"הפסילה המנהלית היא אחד מאמצעי האכיפה שיצר המחוקק, כדי לנטרל מסוכנותו של נהג, מתוך מטרה לנסות ולהקטין את מספר הנפגעים מתאונות דרכים. בשנים האחרונות, בהן רבו הנהגים השיכורים בכבישים, לאמצעי זה חשיבות ראשונה במעלה. עם כל ההבנה לחששו של העורר מפני האפשרות שיפוטר מעבודתו, מה יהיה הטעם באמצעי אכיפה זה, אם בתי המשפט יעקרו אותו על ידי סיוגים מסיוגים שונים. אדם הנוהג תחת השפעת אלכוהול חייב לדעת, כי רשויות האכיפה תמצינה עמו את הדין במלוא החומרה, ללא כל הקלות וללא כל הנחות. כשלעצמי, מעדיף אני לבכות על נהג שאיבד את מקום עבודתו ואת פרנסתו, מאשר לבכות על אדם שאיבד את חייו."

סופו של דבר – בקשת הנהגת נדחתה, ואושרה פסילת רשיונה ל-30 יום.

הכותב הוא עו"ד אשר הלפרין, יועמ"ש הרלב"ד.