הזוכים בפרס ראש הממשלה ע"ש אריק ושילה סמסון לחדשנות בתחום תחליפי דלקים ותחבורה חכמה

הפרס ע"ש אריק ושילה סמסון, בהיקף של מיליון דולר, הוא הפרס הכספי הגדול בעולם המוענק בתחום הדלקים האלטרנטיביים ומוענק מדי שנה למדענים שביצעו התקדמות קריטית לקראת השגת מטרה זו. הזוכים נבחרים מתוך שורה ארוכה של מועמדים ראויים המומלצים לפרס על ידי נשיאי האוניברסיטאות והמנכ"לים בתעשייה, מישראל ומכל העולם. הזוכים נבחרים על ידי ועדה של מומחים בינלאומיים המגישים את המלצתם בפני חבר הנאמנים ובראשם נשיא הטכניון לשעבר, פרופסור יצחק אפלויג.

זוכי הפרס לשנת 2018
טקס הענקת הפרס התקיים במהלך ועידת Fuel Choices and Smart Mobility בתל אביב ב-29 באוקטובר 2018.

דורון אורבך מאוניברסיטת בר-אילן, ישראל: על תרומותיו העיקריות להופעת חומרי סוללות החדרת יון הנוכחיים כחלופה לדלקים נוזליים לרכבים חשמליים. דורון אורבך, פרופסור מן המניין לכימיה באוניברסיטת בר-אילן בישראל, מוביל את קבוצת האלקטרוכימיה מאז 1985, מפתח סוללות בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה המיועדות לניידות חשמלית, לאחסון גדול של אנרגיה וטכנולוגיות התפלת מים.

לארס פיטר לינדפורס, וצוותו מחברת NESTE, פינלנד: על תפקידם המוביל בפיתוח ביו-דיזל נקי ממוצרי פסולת אורגנית. לארס פיטר לינדפורס קיבל תואר שני בהנדסה כימית מאוניברסיטת צ'למרס לטכנולוגיה בשבדיה בשנת 1989. הוא קיבל את הדוקטורט בהצטיינות בתחום הנדסת תגובות כימיות מאוניברסיטת אבו בפינלנד בשנת 1994, בעת שעבד כחוקר בקטליזה ב Neste. הוא מילא מספר תפקידי חוקר ומחקר ניהולי ב- Neste (1989–2001), הן בתחום נפט וגז והן בחטיבת הכימיקלים.

זוכי הפרס לשנת 2017
טקס הענקת הפרס התקיים במהלך ועידת Fuel Choices and Smart Mobility בתל אביב ב-31 באוקטובר 2017.

פרופסור ז'אן מארי טרסקון מהקולג דה פראנס בפריז, צרפת, ופרופסור ג'נס נילסן מאוניברסיטת צ'למרס בגוטנבורג, שבדיה, חולקים את הפרס באופן שווה.
שני המדענים זכו בפרס היוקרתי על תרומתם המדעית והטכנולוגית החדשניות שיש להם פוטנציאל להוביל לפיתוח דלקים חלופיים לתחבורה, במקום הדלקים הפוסיליים המידלדלים המהווים את הדלקים העיקריים המשמשים כיום בתחבורה. זו הפעם החמישית בה הפרס הוענק על ידי משרד ראש הממשלה, משרד המדע והטכנולוגיה וקרן היסוד.

הזוכה הראשון, פרופסור ז'אן מארי טרסקון, זכה בפרס על תרומותיו העיקריות להופעת חומרי סוללת הליתיום-יון הנוכחיים כחלופה לדלקים נוזליים לרכבים חשמליים.
הזוכה השני, פרופסור ג'נס נילסן, זכה בפרס על עבודתו החלוצית בתחום ההנדסה המטבולית אשר תרמה בדרך מרכזית להתקדמות של הנדסת מיקרובים לייצור דלקים ביולוגיים.


זוכי הפרס לשנת 2016
טקס הענקת הפרס התקיים במהלך ועידת Fuel Choices and Smart Mobility בתל אביב ב-2 בנובמבר 2016.

פרופסור מרקורי קנצידיס מאוניברסיטת נורת'ווסטרן והמעבדות הלאומיות בארגונה, ארה"ב, ופרופסור גרגורי סטפנופולוס מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ארה"ב, חולקים את הפרס באופן שווה.
שני המדענים הנכבדים הללו זכו בפרס היוקרתי על תרומתם המדעית והטכנולוגית החדשנית שיש להם פוטנציאל להוביל להתפתחות דלקים חלופיים לתחבורה, במקומם הדלקים הפוסיליים בעלי הידלדלות מהירה המהווים את הדלקים העיקריים המשמשים כיום בתחבורה. זו הפעם הרביעית שהפרס מוענק על ידי משרד ראש הממשלה, משרד המדע והטכנולוגיה וקרן היסוד.

הזוכה הראשון, מרקורי קנצידיס, הוא פרופסור באוניברסיטת נורת'ווסטרן ומדען בכיר במעבדות הלאומיות בארגונה, ארה"ב. קנצידיס תרם תרומות חלוציות בפיתוח רעיונות חלוציים בתכנון חומרים תרמו- חשמליים ננו-מבניים, אשר ממירים חום לחשמל עם ביצועים פורצי דרך. ההישג המפורסם שלו הוא גילוי של תרמו-חשמליים ננו-מבניים ששברה שיא יעילות בן ארבע עשורים. חומרים תרמו-חשמליים הם מוליכים למחצה שממירים חום פסולת לחשמל. על ידי קצירת חום הפסולת, חומרים תרמו-חשמליים יכולים לחסוך אנרגיה בתהליכים תרמיים רבים, כולל במכוניות, ולהגדיל משמעותית את קילומטראז' הרכב ולהפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני.

המחקר של קנצידיס תרם להבנה יסודית מעמיקה יותר של תהליך התרמו-חשמליים ופתח דרך לפריצות דרך נוספות. לתרמו-חשמליים הננו-מבניים של קנצידיס השפעה מהפכנית, וכעת היא הפרדיגמה החדשה שאחריה עוקבים חוקרים ברחבי העולם. הוא שינה את אופן העיצוב של חומרים תרמו-חשמליים והשפיע על האופן בו הקהילה המדעית והטכנולוגית חושבת עליהם. התגלותם של חומרים תרמו-חשמליים ננו-מבניים פותחת דרך למסחור של גנרטורים תרמו-חשמליים לרכב (ויישומים אחרים) שבתהליך כעת.

הזוכה השני, פרופסור גרגורי סטפנופולוס, הוא פרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ארה"ב, ונשיא נבחר של המכון האמריקני להנדסה כימית. פרופסור גרגורי סטפנופולוס הוא חלוץ בתחום ההנדסה המטבולית ותרם תרומות בעלות השפעה רבה להנדסת מיקרובים ולייצור דלקים ביולוגיים. הוא כתב את הדו"ח הראשון בנושא הכוונה והנדסה של מיטוכונדריה כמרכיב חיובי לייצור דלקים ביולוגיים והציג את הרעיון של הנדסת מכונות תעתיקות גלובליות (gTME) לשיפור פנוטיפים מיקרוביאלים רב-גוניים. רלוונטיות ספציפית ניתנת להישגיו על xylose isomerase overexpression יחד עם הנדסת מסלול פוספט פנטוזה (pentose phosphate) המאפשרת ניצול מהיר של קסילוז (xylose) וייצור אתנול על ידי Saccharomyces Cerevisiae (מין של שמרים). הוא גם פיתח מספר אסטרטגיות להמרת גז טבעי (מתאן) לדלק נוזלי עם צפיפות אנרגיה גבוהה בהרבה. הוא זכה בפרס על עבודתו החלוצית בתחום ההנדסה המטבולית, אשר תרמה בדרך עיקרית להתקדמות בהנדסת מיקרובים לייצור דלקים ביולוגיים.


זוכי הפרס לשנת 2015
פרופסור ג'יי ד. קיזלינג מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ארה"ב, ופרופסור ג'ון ב. גודנו מאוניברסיטת טקסס באוסטין, ארה"ב, חולקים את הפרס באופן שווה.
ג'יי ד. קיזלינג הוא פרופסור באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ומנהל שותף במעבדה לביולוגיה במעבדה הלאומית ע"ש לורנס ברקלי, ומנכ"ל המכון המשותף לביו-אנרגיה, שהוא הגדול ביותר בתחום בארה"ב. פרופסור קיזלינג חלוץ בהנדסת המיקרואורגניזמים להפיכת ביומסה תאית לביו-דלקים פחמימניים המחליפים ישירות דלקי בנזין, דיזל וסילון. פרופסור קיזלינג השיג פריצת דרך מדעית זו על ידי בניית מסלולים ביוכימיים בתוך מיקרואורגניזמים לייצור פחמימנים עם תכונות דומות לאלו של דלקים פוסיליים, תוך צמצום שינויים גנטיים של החיידק והפחתת רעילות הדלק למיקרואורגניזם, המהונדס על ידי ביטוי "משאבות" תאיות לייצוא הדלק מתאי החיידק. פריצות דרך משמעותיות אלה כבר אפשרו ייצור של דלקים ביולוגיים פחמניים מתאית המשמשים כיום באוטובוסים ובמטוסים. יתרון מרכזי של הטכנולוגיות של קיזלינג הוא שאין צורך לשנות את תשתיות התחבורה הקיימות. 

פרופסור ג'ון ב. גודנו, מאוניברסיטת טקסס באוסטין, ארה"ב. פרופסור גודנו הוא חלוץ וענק בתחום סוללות ליתיום-יון. ההמצאות שלו הובילו לטכנולוגיית סוללות ליתיום-יון באנרגיה גבוהה הנוכחית המיושמת בקנה מידה גדול ברחבי העולם להפעלת מכוניות חשמליות ומכשירים אלחוטיים כאחד. גודנו זיהה את החומרים המשמשים תחמוצות הקתודה בסוללות ליתיום-יון. חומרי תחמוצת אלה וייצור תאים פרוקים שפותחו על ידי גודנאו משמשים בסוללות ליתיום-יון המספקות כוח חשמלי למכוניות החשמליות והמכוניות ההיברידיות, כמו גם למכשירים אלחוטיים. פרופסור גודנו ממשיך לפתח את הטכנולוגיה של סוללות ליתיום-יון, כמו גם סוגים אחרים של סוללות, שעשויים לשפר עוד יותר את השימוש במכוניות חשמליות המחליפות מכוניות דלק פוסילי.

זוכי הפרס לשנת 2014
פרופסור מייקל גרצל מהמכון הטכנולוגי הפדרלי של שוויץ בלוזאן, שוויץ, ופרופסור תומאס מאייר מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב, חולקים את הפרס באופן שווה.

פרופסור מייקל גרצל הוא מנהל המעבדה לצילום במכון הטכנולוגי הפדרלי של שוויץ בלוזאן. פרופסור גרצל פיתח סוג חדש של תא סולארי בשם Grätzel Cell. תא זה מבוסס על חלקיקים רגישים לצביעה המחקים את תהליך הפוטוסינתזה וממירים אנרגיית אור לאנרגיה חשמלית שניתן להשתמש בהם ישירות להנעה חשמלית או לפיצול מים למימן וחמצן, בהם ניתן להשתמש בדלקים לתחבורה. לתאים אלה מיוחסים היעילות הגבוהה ביותר בשימוש באנרגיה סולארית וייצורם הרבה פחות יקר מתאים סולאריים רגילים.

פרופסור תומאס מאייר, מאוניברסיטת דרום קרוליינה ומנהל במרכז המחקר UNC Frontier Frontier בדלקים סולאריים והדור הבא של פוטו-וולטאיקה. הוא מוביל וחלוץ בתחומי הפוטוסינתזה המלאכותית ופיתוח דלקים סולאריים על בסיס פיצול מים למימן וחמצן. מחקריו פורצי הדרך הביאו להבנה רבה יותר של העברת אלקטרונים באמצעות חשיפה לאור השמש - תהליך מרכזי בהפיכת אנרגיה סולארית לחשמל. המחקר היסודי המקיף והנרחב של מאייר תרם תרומה קריטית להתפתחות הטכנולוגית של תאים בשביל "פוטוסינתזה מלאכותית".

זוכי הפרס לשנת 2013
פרס ראש הממשלה ע"ש סמסון הראשון הוענק באופן שווה לפרופסור ג'ורג' א. אולה ופרופסור ג. ק. סוריה פרקש מאוניברסיטת דרום קליפורניה על עבודתם בנושא "כלכלת מתנול", בה מתנול מחליף דלקים פוסיליים כאמצעי לאחסון אנרגיה ודלק לתחבורה קרקעית. מושג "כלכלת מתנול" כבר הוכח במפעלים בקנה מידה מלא ויישומים תעשייתיים מעשיים, כולל למפעלי המרה של פחמן דו חמצני למתנול.