הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים בישראל
אודות
אודות
הועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בראשות גב' מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה ופרופ' צבי אקשטיין, יו"ר מכון אהרן למדיניות כלכלית, הגישה את הדוח המסכם לשרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ אורנה ברביבאי.
על הדוח חתומים 24 חברי ועדה המייצגים מגוון משרדי ממשלה, נציגי מגזר שלישי וארגונים יציגים. מטרת הוועדה הינה לגבש המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בדגש על הפחתת פערי פריון העבודה מול מדינות מובילות.
הועדה הוקמה בשנת 2019 ע"י משרד הכלכלה והתעשייה וייחודה הינו בעיסוקה, לראשונה באופן ישיר, בקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים בישראל.
רקע
ענפי המסחר והשירותים מהווים נתח משמעותי מכלכלת ישראל – 60% מהיקף המועסקים ו-65% מהערך המוסף הגולמי בתוצר העסקי. ענפים אלו מאופיינים בפריון נמוך בהשוואה בינלאומית, עם פער של 44% בתוצר לשעת עבודה בהשוואה למדינות הסמן.
מטרת הועדה הינה לגבש המלצות לתכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בדגש על שיפור פריון העבודה והפחתת יוקר המחייה. בהתאם, הגדירה הועדה שלושה ווקטורים מרכזיים למיקוד:
- הגברת תחרות וטיוב רגולציה
- השקעות בהון פיזי, טכנולוגי ועידוד חדשנות
- תחום ההון האנושי
בנוסף, דנה הוועדה בקידום שינוי במבנה הארגוני של משרד הכלכלה והתעשייה, כך שיאפשר בין היתר את אימוץ מסקנות הדו"ח וישקף בצורה מותאמת יותר את התפלגות ענפי המגזר העסקי אשר נמצאים תחת אחריות המשרד.
המלצות הוועדה
קידום ענפי המסחר והשירותים לנתיב של צמיחה וגידול בפריון העבודה מחייב תכנון וביצוע בראייה ארוכת טווח, תוך קידום תמורות משמעותיות במנגנוניים הממשלתיים הקיימים. דגש עיקרי ניתן בדו"ח לתחום הפחתת הבירוקרטיה וטיוב רגולציה, שהינו בעל השפעה משמעותית על פריון העבודה הנמוך בענפים אלו וכן לתחום ההשקעות ועידוד חדשנות, שנמצאים בחסר משמעותי בענפים אלו.
הוועדה ממליצה לפעול לקידום וחיזוק הפעילות הממשלתית בתחום זה, מדידת עלות הבירוקרטיה והפחתת הנטל הבירוקרטי על עסקים בישראל, יישום תמורות רוחביות במנגנוני הרגולציה הממשלתיים ואימוץ תפיסת עולם חדשה ובבסיסה העברת האחריות למפוקח ואימוץ מנגנונים ונורמות בינלאומיות.
כמו כן, הועדה ממליצה על עידוד החדשנות בענפי המסחר והשירותים וביטול הבחנות סקטוריאליות בסיוע ממשלתי לסקטור העסקי, ביצוע התאמות במערכי ההכשרה המקצועית כך שיתנו מענה לצרכים המתקדמים של ענפים אלו והתאמת פעילות משרד הכלכלה והתעשייה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים.
חברי הוועדה
- גב' מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה – יו"ר משותף לוועדה
- פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית – יו"ר משותף לוועדה
- גב' ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר
- ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות, בנק ישראל
- גב' תאיר איפרגן, מנהלת זרוע העבודה (בפועל) במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
- פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר אילן
- ד"ר שמואל אברמזון, סגן בכיר כלכלה ומחקר, אגף הכלכלנית הראשית , משרד האוצר
- מר משה לאו, ראש צוות קמעונאות, בריאות ותשומות בניה, רשות התחרות
- ד"ר אסף קובו, ראש אגף בכיר כלכלה ומחקר, רשות החדשנות
- מר יואל פינקל, המשנה לסטטיסטיקן הממשלתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ד"ר סיגל שלח, מנכ"ל ג'וינט ישראל
- מר רן קיותי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה
- מר אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה
- מר אנואר חילף, הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה
- עו"ד מיכאל אטלן, ראש הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
- גב' תמי ורשבסקי, מנהלת מרכז חדשנות ACT שנקר ותכנית CLEVER של האיחוד האירופי
- גב' עתר רזי אורן, מנכ"לית קרן "ביחד"
- מר עמיחי פישר, ראש אגף בכיר לטיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה
- גב' דריה פודשיבלוב, מנהלת תחום משרדים כלכליים, החשב הכללי , משרד האוצר
- מר עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
- גב' פנינה אורן שנידור, סגנית מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
- גב' אילת שפייר, כלכלנית בכירה, המועצה הלאומית לכלכלה משרד ראש הממשלה
- מר גל ברנס, כלכלן, אגף תקציבים, משרד האוצר
- גב' מירי שמואלי, ראש אגף בכיר תאום מערכתי, המשרד לבטחון פנים
- גב' איילת קול, מנהלת תחום בכיר מסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה
- גב' שרית מנחם-כרמי, חוקרת בכירה, מכון אהרן למדיניות כלכלית
- מר ניר ברנגה, מ"מ אוהד כהן, מנהל מחלקת שירותים והשקעות סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה
ריכוז הוועדה וכתיבת הדוח
מרכזות הוועדה: איילת קול ומירי שמואלי*
מרכזי הוועדה מטעם מכון אהרן: שרית מנחם כרמי וד"ר אביחי ליפשיץ
כתיבת הדוח: איילת קול, שרית מנחם כרמי, מירי שמואלי, גלעד בארי, רועי הרצוג, שירה צחי וד"ר אביחי ליפשיץ
*מירי שמואלי שמשה כמנהלת תחום בכיר מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה
המלצות עיקריות: שיפור משמעותי בבירוקרטיה וברגולציה בתוך עשור
- פתיחת המשק להשקעות של חברות בינלאומיות – במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי בישראל ולהגביר את התחרות במשק, ממליצה הוועדה על אימוץ שני יעדים מדידים שיושגו בתוך עשור. ראשית מצביעה הוועדה על הצורך בשיפור מיקומה היחסי של ישראל במדד ה-STRI ל-10 המדינות המובילות עד 2030. מדובר במדד הממפה את האמצעים המגבילים את הסחר העולמי בשירותים לפי חלוקה ל-22 ענפי מסחר ושירותים. כיום ציונה המצרפי של ישראל הינו מקום 34 מתוך 37 מדינות ה-OECD. כלומר, בישראל ישנם חסמי כניסה רגולטורים ובירוקרטים המשפיעים הן על קלות כניסתן של חברות בינלאומיות לפעילות עסקית בישראל והן על תחרות מקומית.
- מדידה של עלות הבירוקרטיה כפי שנהוג במדינות מתקדמות – הוועדה ממליצה למדוד את הנטל הבירוקרטי על עסקים בשיטת ה-SCM (Standard Cost Model). לתפיסתה של הוועדה, יש למדוד באופן עקבי את הנטל הבירוקרטי על עסקים, כפי שנמדדים אינדיקטורים כלכליים אחרים כדוגמת אינפלציה ותעסוקה, ויש לעשות זאת בשיטת ה-SCM הרווחת במדינות מתקדמות. בבסיס השיטה מודל כמותי המחשב את הנטל הבירוקרטי הכרוך בתקנות שהממשלה מטילה על עסקים על ידי פירוק החקיקה לחובות בירוקרטיות ומדידת הזמן והעלות למילוי החובות.
- אימוץ מנגנונים ונורמות בינלאומיות בקביעת רגולציה – הוועדה ממליצה להנחות את הרגולטורים השונים לאמץ סטנדרטים ונורמות בינלאומיות בתחומי אחריותם, בהתאם לרגולציה הנהוגה במדינות מפותחות. לפי הוועדה הדרישות הרגולטוריות הנהוגות כיום בישראל הינן מחמירות ביחס למקובל באירופה ובארה"ב ויש להתאימן לקיים במדינות אלו. בנוסף, ממליצה הוועדה על הפחתת העלות הבירוקרטית של יבוא מזון רגיש, ואימוץ סטנדרטים בינל"א בתקינה מחייבת שאינה רשמית.
- שימוש במנגנוני ניהול סיכונים והעברת האחריות למפוקח – הוועדה מצביעה על כך שחסרה דיפרנציאציה בין עסקים לפי רמות הסיכון שלהם, שכן בהעדר אבחנה כאמור, מוטלות דרישות אחידות ומחמירות גם על עסקים שפעילותם אינה מגלמת רמת סיכון גבוהה, אך הם נאלצים לעמוד ברף מחמיר של רגולציה ללא הצדקה. הוועדה מציינת כי יש להשתמש במנעד רחב יותר של סל כלים רגולטורי הנע בין התערבות מקיפה ונוקשה של הרגולטור, לבין התערבות מצומצמת המעניקה בחירה ושליטה רבה יותר למפוקח. צעד הכרחי נוסף בתהליך הינו טיפול באחריות הפלילית האישית שחלה על הרגולטור, שכן המנגנונים הקיימים כיום משמרים אחריות אישית גבוהה של רגולטורים ביחס לרגולציות עליהם הם אחרים מה שמקשה עליהם להעביר את האחריות למפוקח.
- בתחום היבוא ממליצה הוועדה:
- לאמץ את השיטה האירופית לאכיפת חוקיות היבוא – לפיה הרגולטור יסתמך על הצהרה מטעם היבואן ויבוטלו התהליכים הבירוקרטים ביבוא.
- הסרת חסמים לייבוא מקביל – הוועדה ממליצה לאסור על דרישה לקשר ישיר מול יצרן ולמצוא פתרונות רגולטורים אחרים, תוך ניהול סיכונים, על מנת לקדם את הייבוא המקביל.
- אימוץ תקנים בינלאומיים בתקינה מחייבת שאינה רשמית – הנחייה לאימוץ סטנדרטים בינלאומיים (בדומה למתנהל בתקינה הרשמית) וקביעת נוהל לעניין הליך אישור תקינה שאינה רשמית.
- הצגת מחירים – קמעונאים מחוייבים בהצגת מחירים על כל פריט ופריט בחנות, רגולציה שהינה ייחודית לישראל ומשיתה נטל רגולטורי משמעותי על הקמעונאים, מונעת כניסה של טכנולוגיות תחליפיות ומביאה להעסקת עובדים בפריון נמוך. הועדה ממליצה לאפשר את מימוש חובת הצגת מחירים גם באופן דיגיטלי וללוות את המהלך באכיפה בשווקים וענישה מרתיעה.
- עידוד חדשנות במגזר העסקי – הוועדה רואה חשיבות רבה בהאצת החדשנות במגזר העסקי בין היתר באמצעות שימוש במגוון כלים ממשלתיים - הקלות רגולטוריות למשל מעבר לסימון מחירים דיגיטלי שיוזיל עלויות המוטלות כיום על הקמעונאי, סיוע ממשלתי מבוסס תרומה כלכלית וביטול האפליה הענפית הקיימת כיום וניתנת בעיקר לענפי התעשייה, הנגשת ידע לשם הטמעת חדשנות טכנולוגית ושאינה טכנולוגית בענפי המסחר ושירותים ובכלל כך הנגשת פתרונות ותהליכים מותאמים לעסק, יצירת שיתופי פעולה בין חברות בענפי המסחר לבין האקדמיה וחברות טכנולוגיות לצד מדידה ומעקב של הטמעת החדשנות בהן.
- קידום ושיפור מערך ההכשרות המקצועיות – בהמשך להמלצות ועדת תעסוקה 2030 במיוחד לאור משבר התעסוקה שפוקד את ישראל בצל הקורונה, מציעה הוועדה לייצר תוכניות הכשרה בהלימה לביקוש העובדים ובהתאם למגמות המשפיעות על ענפי המסחר.
- שינוי מבנה משרד הכלכלה –
- התאמת פעילות משרד הכלכלה והתעשייה באופן שישקף את המגזר העסקי – הוועדה מציעה לבחון שינוי במבנה הארגוני של משרד הכלכלה והתעשייה, כך שיאפשר בין היתר את אימוץ מסקנות הדו"ח וישקף בצורה מותאמת יותר את התפלגות ענפי המגזר העסקי אשר נמצאים תחת אחריות המשרד. בהתאם, בקרוב יוקם במשרד הכלכלה אגף בכיר למסחר ושירותים אשר יהיה אחראי לפיתוח התחום.
- חיזוק משרד הכלכלה והתעשייה ככתובת למגזר העסקי – באמצעות הקניית כלים וסמכויות מתאימות לפעילותו.