התביעה המשמעתית של בעלי מקצועות מורשים

יחידת הדין המשמעתי של בעלי מקצועות מורשים שבלשכה המשפטית של משרד המשפטים, עוסקת באכיפת הדין המשמעתי בעניינם של שישה בעלי מקצועות המקבלים את רישיונם ממשרד המשפטים: רואי חשבון, שמאי מקרקעין, נוטריונים, חוקרים פרטיים, מתווכים במקרקעין וטוענים שרעיים. 

היחידה הוקמה בשנת 2014 ותפקידה לברר תלונות המתקבלות מקרב הציבור אודות בעלי מקצועות מורשים. תפקיד התובעים המשמעתיים אשר מבררים את התלונות הוא לקבל החלטה האם יש מקום להגיש קובלנה משמעתית ולנהל הליך משמעתי נגד בעל מקצוע עליו התלוננו, בפני אחת מוועדות המשמעת הקבועות על פי דין. לחלופין, רשאית התביעה לסגור את התלונה באופן מנומק.

התביעה המשמעתית מוסמכת על ידי היועצת המשפטית לממשלה או פרקליט המדינה והכול בהתאם לחוק הנוגע בדבר.
להלן רשימת ההסדרים המסדירים את ההליכים המשמעתיים המתנהלים בבית הדין או ועדת המשמעת (בהתאם לחוק):

• חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996
• חוק רואי חשבון, תשט"ו – 1995
• חוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 
• חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב – 1972 
• תקנות הטוענים השרעיים, תשכ"ג – 1963
• חוק שמאי המקרקעין, תשס"א – 2001

מעט על ההליך: 

1. התלונה מוגשת לאגף לאסדרת מקצועות (מנהלת היחידות המקצועיות) בקישורים אותם ניתן למצוא בדף זה.
2. עם קבלת התלונה האגף מעביר את התלונה וכלל המסמכים או המידע שצורף לה ליחידת התביעה המשמעתית. 
3. התובעים שביחידה מבררים את התלונה בהתאם לחוק והתקנות הרלוונטיות לאותו מקצוע, לטופס התלונה, ולמסמכים שצורפו לתלונה. 
4. אופן בירור התלונה יכול להיעשות במספר דרכים ובהן: בירור בכתובים ודרישה להשלמת מסמכים הן מהמתלוננים או מבעלי המקצוע הנילונים או זימון לבירור פרונטלי וחקירה על ידי חוקר מכוח הסמכות הקבועה בחוק.
5. שליחת תלונה מבוססת אשר נתמכת בתשתית ראייתית תסייע לתביעה לברר את התלונה ביעילות ולגבש מתווה פעולה. 
6. לאחר בירור התלונה על ידי היחידה, ובהתאם להחלטת התובעת המשמעתית וכאשר ישנו חשד לקיומה של עבירת משמעת תגובש טיוטת קובלנה שתועבר לבעל המקצוע הנילון להתייחסות ולאחר מכן תגובש קובלנה סופית שתועבר לוועדת המשמעת הרלוונטית. 
7. ועדת המשמעת דנה בקובלנה בהתאם לסדרי הדין הקבועים, ובידיה הסמכות להחליט האם בעל המקצוע עבר עבירת משמעת ואיזה אמצעי משמעת יש להטיל עליו. במרבית החוקים הרלוונטיים המנעד של אמצעי המשמעת נע החל מהתראה (העונש הקל ביותר) ועד לביטול רישיונו של בעל המקצוע (הענישה המחמירה ביותר). 

תובע משמעתי: התובע המשמעתי או הקובל, הינו עו"ד אשר הוסמך לייצג בפני ועדות המשמעת על ידי היועצת המשפטית לממשלה או פרקליט המדינה . התובע הוא בעל שיקול הדעת עצמאי בניהול ההליכים.

מינוי הוועדה: ככלל, הוועדה תמונה על ידי שר המשפטים לתקופה הקצובה בחוק. 

הרכב הוועדה: ככלל, הדיון יתקיים בפני ועדת משמעת, אשר תורכב משלושה חברים, היו"ר לרוב יהיה מי שכשיר להתמנות לשופט שלום או לשופט בית משפט מחוזי (מלבד מקצוע חוקרים פרטיים שם יושב ראש ועדת המשמעת הינו שופט). שני חברי הוועדה האחרים יתמנו לפי החוק הרלוונטי ולרוב תהיה להם המומחיות הנדרשת בתחום. 

הערעור על החלטת ועדת המשמעת: ניתן לערער תוך הזמן המוקצב בהוראות הדין ולרוב תוך 45 ימים ממועד ההחלטה.  אנא תשומת ליבכם כי לכל חוק ישנו הליך ערעור שונה.

מטעמי נוחות המידע נכתב בלשון זכר אך מיועד לשני המינים