שאלות ותשובות
לפניכם מגוון שאלות שהגיעו לרשות והתשובות להן. עיון בשאלות ובתשובות יוכל לסייע לצרכנים ולעוסקים בהבנת החוק. יש לכם שאלה? אנחנו לרשותכם.
על בית העסק לציין את מינימום הפריטים במלאי של כל מבצע.
אנחנו מבחינים בין גבית יתר לבין גביה ללא הסכמה.
סעיף 13ד1 מדבר אך ורק על גבית יתר. כלומר, אם קיימת עסקה מתמשכת שאינה מוכחשת על ידי הצרכן, ולפתע מגלה הצרכן כי בחיוב החודשי נעשתה גבית יתר, כלומר, גבו ממנו למשל: 105 ₪ במקום 100 ₪ כפי שסוכם בחוזה. זה המצב העובדתי שביסוד סעיף 14ד1 לחוק.
בשאלה הזו מדובר באספקה של שירות שכלל לא ניתן בהסכמה, כלומר העוסק סיפק שירות לצרכן ללא ידיעתו וללא הסכמתו. זה נופל מבחינתנו להוראות סעיף 3ב(8) לחוק ומהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן.
מבחינה עקרונית המחוקק התכוון להעניק 16 ₪ לצרכן בכל מקרה בו הוא טוען לגביית יתר שנמצאה מוצדקת. המחוקק אינו קובע כי תשלום זה הוא פר חודש שבו נגבה תשלום יתר, אלא תשלום אחד. ההיגיון היה שתהיה תוספת עבור החזר הוצאות הצרכן, על הפניה לעוסק לצורך בירור פנייתו ובלבד שפנייתו נמצאה מוצדקת.
המקרה בשאלה אם כן, אינו בגדר גביית יתר במשמעות של חוק הגנת הצרכן (למרות שברור הוא כי על העוסק להשיב לצרכן את כל הכסף שנגבה בגין אספקת שירות ללא הסכמה), בכל אופן על פי לשון החוק החובה לשלם 16 ₪ היא מקום בו העוסק מצא כי גבה מהצרכן סכום עודף והתשלום הוא בגין הוצאות שנגרמו לצרכן בשל פנייתו
ההנחיה מיעטה מהוראותיה קופונים המופנים לציבור מסוים, המגיע אליהם באופן אישי בלבד. אין לתת שום פרשנות מרחיבה אחרת לאמור.
חוק הגנת הצרכן קובע כי פניות חוזרות ונשנות לצרכן כאשר האחרון ביקש כי יחדלו מכך, זו הפעלת השפעה לא הוגנת והפרה של סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן.
פסקה 10 לחוק התכוונה לחול רק על שירותים מתמשכים ולא שירותים חד פעמיים. הכוונה בחוק היא בעיקר לשירותי הסרת שיער שזו בדרך כלל עסקה מתמשכת. ביטול עסקה לשירותי קוסמטיקה ואסתטיקה כאמור, הוא לפי הוראות תקנה 2(4) המותאמת לעסקאות מתמשכות. הביטול יהיה בתוך 14 ימים מיום עשיית העסקה או מיום מסירת חוזה בכתב או מסמך בכתב כאמור בסעיף 13ג(ג) לחוק, לפי המאוחר, בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לא ואף אם העסקה היא לתקופה קצובה.
מעבר לכך, לא הייתה כוונה להחיל את החוק על ניתוחים שמבוצעים על ידי רופא. לעניין זה קיימת אסדרה ספציפית והיא פקודת הרופאים.
בכל אופן, ניתוח קוסמטי ואסתטי הוא שירות חד פעמי ולא לכך התכוון המחוקק.
אנו לא רואים בכך הפרה. יחד עם זאת, שימו לב שעל פי ההגדרה של מכירה מיוחדת המבצע תמיד צריך להיות לתקופה מסוימת, כלומר לא ניתן לקיים מבצע ללא הגבלת זמן.
אין מניעה שהמדבקה המודפסת תותיר מקום למילוי ידני של תקופת תום תקופת האחריות. המוכר ימלא ידנית את תקופת תום האחריות לפי מועד המכירה.
אם המחיר 99 ₪ הוא המחיר של מספר פריטים, ניתן להציג בשלט בסמוך למוצרים, ולציין עליו את המחיר לאחר ההנחה ובלבד שיהיה ברור על אילו מוצרים חל. כמובן, המחיר לפני הנחה חייב להיות מוצג על כל פריט.
לא. במקרה בו מחיר המוצר לאחר ההנחה אינו בהילך (אמצעי תשלום) חוקי וסיבה זו נובעת מהפחתת אחוז ההנחה ממחירו לפני ההנחה, לא יחשב הדבר כעבירה על הוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן וזאת בהתחשב בעובדה כי מחיר המוצר המקורי נקוב כמחיר עגול.
התקנות מחייבות ציון מחיר ליחידת מידה כלומר מחיר ל- 100 גרם, 1 ק"ג 100 מ"ל 1 ליטר. המחיר נותן לנו קו משווה אחיד בעזרתו אנו יכולים להשוות בין מחיריהן של אריזות בגדלים שונים, בין מותגים שונים של אותו מוצר, והן מסייעות לנו לגלות האם הוקטנה כמות המוצר באריזה למרות שמחירו הכולל לא השתנה.
לא. על פי תקנות ביטול עסקה לא ניתן לבטל עסקה זו מאחר שהאריזה נפתחה.
לא. טלוויזיה שחוברה לחשמל, כמוה כטלוויזיה שנעשה בה שימוש. על פי תקנות ביטול עסקה לא ניתן לבטל את העסקה שכן השתמשת במוצר.
נדגיש כי כשנרכש מכשיר חשמלי, אלקטרוני או ריהוט ניתן לבטל את העסקה גם אם האריזה נפתחה בתנאי שהמוצר לא חובר לחשמל, מים או גז.
לא. אם המוצר הורכב לא ניתן לבטל את העסקה. לתשומת לבך אם המטבח הוזמן בהזמנה מיוחדת לא ניתן לבטל את העסקה גם אילולא הורכב.
לפי סעיף 14ז(ג) "מימש צרכן שובר זיכוי ברכישת טובין או שירותים שמחירם נמוך מהסכום הנקוב בשובר, וההפרש לא עלה על 5% מהסכום הנקוב בשובר או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מבניהם, יהיה הצרכן זכאי לקבל את העודף במזומן".
על מנת לבדוק האם חלה החובה על העוסק בעניינך להשיב את הסכום במזומן, יש לבדוק על איזה סכום היה הזיכוי בטרם המימוש. במידה והעודף היה 2 ₪ והזיכוי היה על סכום הנמוך מ-40 ₪ הרי שההפרש בין סכום הקניה לבין העודף הוא: 40-38=2 ומכיוון ש- 2 ₪ הם 5% מתוך 40 ₪ הרי שעל העוסק להשיב את 2 השקלים במזומן.
לא. מוצרים שיוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות אינן ניתנות לביטול.
סעיף 3(ה) לתקנות קובע כי החזרת התמורה לצרכן תתאפשר או אצל העוסק אצלו נרכש המוצר או אצל אחד מסניפי העוסק או נקודות המכירה שלו. החזרת התמורה לצרכן לא תתאפשר אצל זכיין של העוסק ובלבד שהזכיין הציג במקום בולט בעסקו הודעה על כך שהסניף הוא של זכיין ולא של העוסק עצמו. זכיין מוגדר בתקנה כ"בעל זכות שימוש בשם העוסק, תוך קיום מערכת חשבונאית נפרדת".
תקנה 3(א) קובעת כדלקמן: "ביטל הצרכן את הסכם הרכישה, כאמור בתקנה 2, ישיב העוסק לצרכן, בניכוי דמי הביטול כאמור בתקנה 5 ובכפוף לתקנות משנה (ב) עד (ה), את מלוא התמורה ששילם או יבטל את חיובו, ובלבד שהצרכן הציג חשבונית או סרט קופה או פתק החלפה המעידים על עצם ביצוע העסקה עם העוסק או הוכחה אחרת לגבי עצם ביצוע העסקה, מועדה, הסכום ששולם בעדה ואמצעי התשלום".
לפי לשון התקנה, יש להשיב לצרכן את התמורה ששילם לפי המחיר שאותו שילם בעת הרכישה ולא לפי המחיר שבו מוכר אותו עוסק. על כן במידה ומחיר המוצר באילת נמוך יותר וביטול העסקה מתבצע באילת כאשר מחיר המוצר שם נמוך יותר אך המוצר נרכש בסניף אחר במחיר גבוה יותר, על העוסק להשיב את התמורה אותה שילם הצרכן.
יוצא מכך, שצרכן רשאי לקבל החזר כספי בעקבות ביטול עסקה, בכל סניף של העוסק ולפי המחיר ששילם בעת שרכש את הטובין.
*הערה – מבלי לגרוע מלשון החוק כאמור, שאלה זו נמצאת כרגע בדיון מול רשות המסים.
עלות ההובלה מבית הצרכן לבית העסק, כשהחזרת הטובין היא מהסיבה שצרכן התחרט ולא עקב פגם, יישא בה הצרכן.
לעניין ההובלה הראשונה מבית העסק לבית הצרכן - בהתאם לחוק הגנת הצרכן קיימת חובה להציג את מחירו הכולל של המוצר, כולל הובלה כאשר הצרכן אינו יכול לוותר עליה. ולכן, מותר לבית העסק לגבות דמי ביטול בגובה 5% או 100 ₪ לפי הנמוך מבניהם כשסכום זה כבר כולל את דמי ההובלה ששילם הצרכן, גם אם בפועל פוצל התשלום, קרי, גם אם שילמת את דמי ההובלה ישירות למוביל.
משכך, העוסק לא יכול להשיב רק את התשלום עבור מכונת הכביסה ללא דמי ההובלה, אלא, עליו לנכות את דמי הביטול מהמחיר הכולל של המוצר שהוא כולל את דמי ההובלה.
על פי הוראות תקנות הגנת הצרכן הדן בביטול עסקה, כאשר מדובר על עסקת מכר פרונטלית לרכישת מוצר או שירות כפי שמפורט להלן בלבד, קיימת לצרכן זכות לביטול העסקה במסגרת הימים הקבועים בחוק, בהתאם לסוג המוצר/השירות הנרכש.
לפי סעיף 2(3) לחוק אפשר לבטל עסקה לרכישת שירות כאמור בפרט 8 ו-9 לתוספת – בתוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם ובלבד שהביטול ייעשה 14 ימים שאינם ימי מנוחה לפחות, קודם למועד תחילת השירות; פרט (9) מתייחס לחוגים וקורסים (למעט קורס כהגדרתו בחוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט-2008).
כלומר, ניתן לבטל השתתפות בחוג אך ורק בתוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם ובלבד שהביטול ייעשה 14 ימים שאינם ימי מנוחה לפחות, קודם למועד תחילת השירות. בביטול לפי החוק, מותר לעוסק לגבות דמי ביטול בגובה של עד 5% או 100 ₪ לפי הנמוך משווי העסקה.
ככל שמדובר בביטול שלא לפי החוק כמו במקרה זה אשר בו הילד כבר החל להשתתף בחוג, הביטול יתאפשר לפי החוזה עם הצרכן ולפי מדיניות הביטול בלבד של העוסק.
על פי חוק ביטול עסקה ניתן לבטל עסקה שמחירה גבוה מ 50 ₪. מאחר שמחירו של העכבר נמוך יותר הזכות על פי החוק לא חלה במקרה זה. יחד עם זאת החלפת המוצר או קבלת זיכוי תלויה במדיניות החזרת המוצרים של בית העסק.
לתשומת לבך, במקום בו נרכש מוצר ישירות בבית העסק וחוק ביטול עסקה אינן חלות עליו - חייב העוסק להציג בבית העסק שלו מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, בה הוא יכול להודיע כי מדיניותו היא להחזיר כסף או לתת זיכוי או שאינו מאפשר כלל להחזיר טובין. עוסק שלא מציג מודעה כאמור רואים אותו כמי שמדיניותו להחזיר כסף לצרכן. יובהר כי אכיפת הוראה זו הינה אזרחית, באמצעות בית משפט לתביעות קטנות.
אם לא הייתה מודעה כזו בבית העסק והעוסק סרב להחזיר לך את כספך באפשרותך להגיש תביעה אזרחית בתביעות קטנות לפיצוי.
בנק ישראל קבע בצו כי המטבע של 5 אגורות (כמו מטבע האגורה) חדל מלהיות אמצעי תשלום חוקי בישראל בתשלום במזומן בלבד. הצגת מחיר במטבע שהוא הילך (אמצעי תשלום) לא חוקי מהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן ולכן חל איסור להציג מחיר באגורות.
הצגת מחיר באגורות מתאפשרת אך ורק כאשר מדובר במוצרים בפיקוח. במקרה של תשלום במזומן יש לעגל את הסכום כלפי מעלה. בתשלומים בכרטיס אשראי ובהמחאות (צ'קים) יש לרשום את הסכום המדויק ללא עיגול אגורות. מבנק ישראל הבהירו, כי עיגול הסכומים ייעשה רק בעת הסיכום הסופי לתשלום במזומן ולא על גבי כל מוצר בנפרד.
כללי העיגול הם: סכומים המסתיימים באגורה אחת, 2, 3 ו- 4 אגורות - יעוגלו כלפי מטה ל-10 האגורות הקרובות, לדוגמא: תשלום סופי במזומן של 17.04 ₪ יעוגל ל-17 ₪. סכומים הנקובים ב-5 אגורות ומעלה - יעוגלו כלפי מעלה ל-10 האגורות הקרובות, לדוגמא: תשלום סופי במזומן של 17.07 יעוגל ל-17.10 ₪.
סעיף 13א1 לחוק הגנת הצרכן, מאפשר לצרכן לבטל מנוי לחדר כושר בכל עת.
העוסק במקרה הזה רשאי לגבות תשלום עבור החלק היחסי של המנוי – 5 חודשי שימוש וכן רשאי לגבות מהצרכן גם דמי ביטול. התנאי לגביית דמי ביטול הוא כי מכון הכושר גילה לצרכן בכתב בטרם עשיית העסקה כי קיים מסלול חלופי למסלול העסקה הקצובה.
גובה דמי הביטול שהעוסק יהא רשאי לגבות הם ההפרש שבין מחיר חודשי במסלול העסקה הקצובה (בגינהּ זכה להנחה) לבין המחיר החודשי במסלול החלופי כפול מספר חודשי השימוש (או החודשים בהם הייתה לצרכן זכות שימוש) במנוי.
החוק קובע רף לשיעור דמי הביטול, כך שבכל מקרה דמי הביטול לא יעלו על רף זה:
- אם המנוי בוטל בשליש הראשון של התקופה הקצובה (בתוך 4 החודשים הראשונים למנוי), דמי הביטול לא יעלו על סכום של 25% מהתמורה.
- אם המנוי בוטל בשליש השני של התקופה הקצובה, דמי הביטול לא יעלו על סכום של 20% מהתמורה.
- אם המנוי בוטל בשליש האחרון של התקופה הקצובה, דמי הביטול לא יעלו על סכום של 17% מהתמורה.
החוק קובע רף נוסף חלופי לגביית דמי ביטול והוא הסכום שעל הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.
בכל אופן על פי החוק, דמי הביטול אותם רשאי לגבות מכון הכושר לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי הרף הראשון או הרף השני.
הנושא של מוצרים פגומים מוסדר במסגרת חוק המכר שאינו בסמכותנו. זהו נושא שיש לקבל בו סעד אזרחי ומומלץ להתייעץ לצורך כך עם אחד מארגוני הצרכנים. לנוחיותך, מצורף קישור לאתר המועצה הישראלית לצרכנות דרכם ניתן להגיש תלונה אתר המועצה הישראלית לצרכנות.
נושא חובות עבר כמו בשאלה לעיל, לא נדון בהצעת חוק הגנת הצרכן לעניין ביטול עסקה לתקופה קצובה (סעיף 13א1) ולא הייתה הכרעה לגביו. אשר על כן, במקרה כזה זה יש לגשת להליך אזרחי. ניתן לפנות לייעוץ מעו"ד פרטי או למועצה לצרכנות שמסייעת לצרכנים בהליכים אזרחיים. לנוחיותך, מצורף קישור לאתר המועצה הישראלית לצרכנות דרכם ניתן להגיש תלונה אתר המועצה הישראלית לצרכנות.
מוצרים הנמכרים בתפזורת יש לסמן מחירם לפי יחידת מידה. כאשר המוצר נארז באריזה בבתי העסק, על העוסק לנהוג כלהלן: 1. להודיע לצרכן בשלט ברור בסמוך לנקודת המכירה כי למחיר המוצר תתווסף עלות האריזה. 2. מחיר האריזה צריך להיות ברור. 3. כאשר מניח העוסק את האריזה על המשקל יש לאפס את המשקל לפני שקילת המוצר
לא. החוק מונה רשימה סגורה ולא כולל שירות יעוץ משכנתאות.
כן, יש לך זכות לבטל את העסקה. עסקה זו מכונה "עסקה ברוכלות". עסקה ברוכלות היא עסקה הנעשית ביוזמת העוסק, המגיע למקום בו נמצא הצרכן (בית, עבודה, אמצע הרחוב וכו') ושאינו מקום עסקו של העוסק. יש לך זכות לבטל את העסקה (מומלץ לבטל בכתב ובדואר רשום) בתוך 14 יום מיום קבלת המוצר או מיום קבלת מסמך המכיל את פרטי העסקה העיקריים לפי המאוחר.
בעקבות הביטול על העוסק להחזיר לך את מה ששילמת ועליך להעמיד את המוצר לרשות העוסק במקום בו נמסר לך.
אי ביטול העסקה והשבת כספך ע"י העוסק מהווה עבירה פלילית. בנוסף קמה לך הזכות להגיש תביעה לפיצוי לדוגמה - תביעה ללא צורך בהוכחת נזק בה רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי של עד 10,000 ₪ .
לתשומת לבך, אם המוצר שרכשת הוא מוצר מתכלה אין אפשרות לבטל את העסקה.
לא. אין חובה במקרה זה לציין את המחיר לאחר הנחה על גבי המוצר מכיוון שהמוכר לא יודע באיזה מוצר הצרכן יבחר. עם זאת על העוסק לציין בשלט בבית העסק את כל פרטי המבצע.
כוונת החוק היא שטרם הרכישה בחנות העוסק ייתן לו הזדמנות לעיין בתעודת האחריות. לגבי מכר מרחוק קיימת דרישה בסעיף 14ג(א) כי בשיווק מרחוק העוסק יגלה את הפרטים בדבר אחריות לנכס – זה לא חייב להיות דווקא בהצגת התעודה. אם העוסק מפרט את תנאי האחריות ללא הצגת התעודה באתר המקוון – אין בעיה.
אם המוכר הוא עוסק אז הוא חייב להציג מחיר.
ראשית עסקה למתן שירותי טלפון נייח ונייד בסיסי, כלומר שירות שיחה בלבד (ללא כל השירותים הנלווים כגון שירות שיחה מזוהה, תא קולי וכולי) ניתנת להארכה אוטומטית כלומר ללא הסכמה מפורשת שלך בתום התקופה הקצובה. אולם על העוסק לשלוח לך הודעה בכתב על מועד סיום העסקה בין 30-60 הימים לפני תום התקופה הקצובה. בנוסף חייב העוסק לפרט בהודעה זו את תנאי העסקה החדשים, לרבות עליה במחיר. כמו כן עליו לציין בהודעה כי העסקה נמשכת באופן אוטומטי וכי יש לך זכות לבטלה בכל עת.
במקרה שהעוסק לא שלח לך הודעה בכתב כאמור והמשיך לחייב אותך בתשלומים, יש לך זכות להגיש תביעה אזרחית לפיצוי לדוגמה.
תקנות הגנת הצרכן אחריות ושירות מחייבות את העוסק בתיקון כל קלקול, ללא תמורה בתקופה, של שנה, למעט קלקול שהינו תוצאה של כוח עליון, רשלנות או זדון של הצרכן או כתוצאה מתיקון ע"י גורם שאינו מוסמך, של טובין (מוצרי חשמל / מוצרי אלקטרוניקה / מוצרי גז חדשים / מנגנונים מכניים וחשמליים ברהיטים) שמחירם מעל 150 ₪.
במקרה בו העוסק אינו עומד בחובותיו ע"פ החוק כאמור לעיל, סעיף 31א(א)(8) חוק הגנת הצרכן, כלומר אינו מחזיר לצרכן מוצר תקין, מדובר בהפרה של החוק. החוק גם מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי לדוגמה ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים ובסכום שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת בשל הפרת חובות האחריות והשירות.
בושם זה לא מוצר פסיד. יש לו חיי מדף ארוכים ותפוגה ארוכה. זה לא משנה שבושם מתנדף עם פתיחתו. בשמים לא נפתחים סתם כך טרם הרכישה והם עומדים על המדף כשהם ארוזים. ככל שהם ארוזים, חיי המדף שלהם אינם כאלה המצדיק את הגדרתם כמוצר פסיד.
לעניין זכות ביטול העסקה, חוק הגנת הצרכן עושה אבחנה בין מכר פרונטלי (פנים מול פנים) אצל סוכן או אצל משרדי חברת התעופה) לבין מכר מרחוק כהגדרתו בחוק.
בממכר פרונטלי, זכות הביטול לא חלה על טיסות המתבצעות במלואם מחוץ לישראל, אלא אם כן מדובר בטיסת המשך הניתנת על ידי אותה חברת תעופה שיצאה מישראל. תנאי לאי מתן זכות ביטול הוא כי העוסק גילה לצרכן, בטרם ההתקשרות את תנאי ביטול העסקה של נותן השירות מחוץ לישראל ונטל ההוכחה כאן מוטל על העוסק.
שימו לב, טיסה המתחילה בישראל או המגיעה לישראל (ואינה טיסת המשך הניתנת עי ידי חברת תעופה אחרת) זכות הביטול חלה גם במכר פרונטלי.
לגבי מכר מרחוק (און ליין) – זכות הביטול חלה ללא סייגים גם על טיסה שמתבצעת במלואה מחוץ לישראל ואשר נרכשה בישראל (מסוכן או חברת תעופה בישראל). הסייג היחיד הקיים לגבי מכר מרחוק הוא כי לא ניתן לבטל טיסה אם מועד ביטול הטיסה חל בתוך 7 ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
ס' 3(ב)(10) לחוק הגנת הצרכן קובע כי הפעלת השפעה לא הוגנת אסורה, היא גם כך: "מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו – מקום) מזון או שתייה מאותו סוג שהעוסק מוכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או ממונה ביטחון כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור".
משמעות הדבר היא שהתיקון לחוק מאפשר הכנסת מוצרי מזון לבית העסק מסוג המוצרים אשר נמכרים במזנון בית העסק. לפיכך אין חובה כלשהי על בית העסק לאפשר לצרכן להיכנס עם מוצר מזון שהוא אינו מוכר במקום העסק או מקום המנוהל על ידו. החובה חלה אך ורק לגבי מוצרים שנמכרים אצלו בעסק או במקום המנוהל על ידו, כלומר, אם מוכר משקה קולה, חלה עליו חובה לאפשר לצרכן להכניס קולה שהביא אתו מבחוץ, לעומת זאת, אם אינו מוכר פלאפל, אין חובה לאפשר כניסה למתחם עם פלאפל.
הכלל הוא שלקראת תום תקופה קצובה ("תום תקופת מסלול") חובה על החברה לנהוג באופן הבא:
- להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה.
- להציע לצרכן להאריך את ההתקשרות.
לגבי החובה הראשונה, ההודעה על מועד סיום העסקה היא הודעה עצמאית ואינה מתייתרת לנוכח הודעת העוסק בחשבונית. כלומר, העוסק חייב במפורש להציג את מועד סיום העסקה גם בחשבונית שלושה חודשים לפני תום התקופה הקצובה וגם להודיע לו באופן נפרד בין שישים לשלושים ימים על מועד סיום העסקה.
לגבי החובה השנייה, הצרכן צריך להסכים במפורש להמשיך את ההתקשרות עם העוסק ורק אז העסקה נמשכת לפי התנאים שסוכמו ביניהם.
ישנם חריגים לחובה השנייה, במקרה בו החוזה היה חוזה מבצע לתקופה קצובה למשל חצי שנה במחיר נמוך יותר או חצי שנה חינם והעוסק נקב במפורש במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בחוזה את סכום התשלום שיחול לאחר מועד חוזה המבצע וכן תנאי העסקה החדשה. יחד עם זאת החובה הראשונה קרי, להודיע על מועד סיום העסקה נותרת בעינה.
במדבקת אחריות, כיצד מבחינה טכנית אמור הספק לרשום את תאריך תום תקופת האחריות במעמד מסירת המוצר לצרכן?
ניתן לעשות זאת בכתיבה ידנית – בטוש לא מחיק כמובן.
חובת מדיניות החזרת מוצרים חלה על מה שחוק ביטול עסקה לא חל, כגון טובין (מוצר) שלא ברשימה ובמקרה בו צרכן שילם בתווי קניה (גם אם המוצר ברשימה)
אם העוסק לא מאפשר ביטול/זיכוי על מה שנרכש בתווים הוא חייב לציין זאת במפורש במדיניות החזרת המוצר אותה הוא מפרסם בעסקו. המשמעות של אי גילוי זה במודעה היא כי לצרכן תהיה זכות להחזיר מוצר שנרכש בתווים ולקבל כספו חזרה בעינה.
לא. מחיר מבצע לחברי מועדון לא הופך לאחר 35 ימים למחיר הרגיל וזאת כדי שלא תהיה הצגה של שני מחירים שונים על גבי המוצר, היינו - מחיר מבצע שהופנה לכלל הציבור ומחיר מבצע שהופנה לחברי מועדון.
אחרי 35 יום, יש להציג את מחיר המבצע שהופנה לכלל הציבור ואשר לאחר 35 יום הפך למחיר הרגיל של המוצר.
לא. על פי חוק הגנת הצרכן (אחריות ושירות), תקופת האחריות של שנה מחויבת לגבי מכשירים חדשים ולא מחודשים.
במוצרים עליהם חלות חוק ביטול עסקה אין חובה להציג כלל מדיניות החזרת המוצר.
במקרה המתואר לא חלה כל חובה על העוסק לבטל עסקה שכן חלפו למעלה מ – 48 שעות מהרכישה ואם העוסק מסכים להחליף מוצר במוצר על אף חלוף הזמן הרי שהוא עושה זאת וולונטרית מעבר למה שהחוק מחייב אותו.
למותר לציין כי במקרה בו אין חובה להציג את מדיניות החזרת המוצר אין מניעה שהעוסק יכתוב את זה בקבלה בלבד ואין חובה לציין זאת במדיניות החזרת המוצר.
ברגע שעוסק החליט לאפשר החזרת המוצר תמורת זיכוי הוא חייב לסגל את המדיניות הקבועה בחוק לעניין זיכויים, היינו הזיכוי צריך להיות על נייר לא מחיק, התוקף לשנתיים, אין אפשרות להגביל את מימושו, סכום הזיכוי הוא כסכום הרכישה.
לא, חוק ביטול עסקה אינן חל על כלי נגינה.
כן, יש לך זכות לבטל את העסקה. עסקה הנעשית באמצעות הטלפון, בעקבות פרסום בקטלוג, אינטרנט, טלוויזיה וכולי, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה, מכונה עסקת מכר מרחוק.
עסקה מסוג זה ניתנת לביטול בכתב (מומלץ בדואר רשום) בתוך 14 יום מיום קבלת המוצר או ממועד קבלת המסמך המפרט את פרטי העסקה (בהתאם לדרישות החוק).
במקרה בו הביטול נעשה עקב פגם, אי התאמה, אי אספקת המוצר במועד שנקבע בהסכם או בשל הפרה אחרת של החוזה אסור לעוסק לגבות דמי ביטול. במקרה של ביטול מטעם אחר מותר לעוסק לגבות דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר המוצר או 100 ₪ לפי הנמוך מבניהם.
אי ביטול העסקה והשבת כספך ע"י העוסק מהווה עבירה פלילית. בנוסף קמה לך הזכות להגיש תביעה לפיצוי לדוגמה.
יש להציג מחיר לחבר מועדון. ניתן להציג מחיר זה בשלט בלבד ולציין בבירור כי מדובר במחיר לחברי מועדון בלבד.
חוק הגנת הצרכן קובע בסעיף 3 את פרטי הסימון.
סעיף 2 לחוק קובע את אופן הסימון על המוצרים או אריזתם או על גבי תווית שתוצמד למוצרים או לאריזתם בהדבקה או בתפירה. יחד עם זאת החוק קובע כי על אף האמור בסעיף 2, מוצרים שאינם ארוזים או שארוזים באריזה שקופה, המוצגים למכירה בתפזורת, בתוך מכל או באזור מתוחם על גבי מדף וסימונם אחיד ומתייחס ליחידה בודדת, ניתן במקום סימון על גבי המוצר או אריזתו, לסמנם על גבי תווית או שלט שיוצמד למכל או למדף.
אין כמובן צורך לסמן גם על המוצר.
מוצרי טקסטיל הוחרגו מסעיף הפטור ולגביהם יחולו ההוראות שבתוספת השנייה (תפירה).
ככל שמתבצעת העסקה באשראי, כי אז על פי חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954 אשר מסדיר את סוגיית עיגולי האגורות, יש לבצע חיוב הסכום במדויק.
העמלה הנדרשת היא למעשה עמלת סליקה והיא קיימת רק בתשלום באשראי ולא במזומן. עיגול הסכום כלפי מעלה הוא רק במצב בו נדרש פלוני לשלם במזומנים סכום שלא ניתן לשלמו אלא בשימוש בשטר כסף או במה שצו הביטול ניתן לגביהם, כך שיעוגל הסכום לסכום הקרוב שניתן לשלמו בהילך (אמצעי תשלום) חוקי, ולכן סכום שניתן לעגלו כך כלפי מעלה או כלפי מטה – יעוגל כלפי מעלה.
עיגול הסכומים ייעשה רק בעת הסיכום לתשלום במזומן.
משמדובר בעמלת רכישה, אין היא מחויבת להיכלל במחיר הכולל הואיל ואין מדובר בסכום שקובע העוסק אלא הבנק קובע עבורו. הסכום מועבר לידי הבנק. בהנחה והעוסק הגיע להסדר עם חברות האשראי/הבנקים לגבי סכום עמלה אחיד והוא 0.25 א"ג, כי אז אין פסול בכך שהוא מציין על גבי המכונה האוטומטית את סכום המוצר בנפרד וכן סכום נוסף שייגבה במידה והצרכן בוחר לקנות באמצעות כרטיס אשראי והוא הסכום האמור. הבעיה היא שאם לא נקבע הסדר אחיד, כי אז לא ברור מדוע קבע את הסכום אשר קבע, הואיל והעוסק איננו יכול לחזות מראש באיזה כרטיס אשראי ישתמש הצרכן ומהי העמלה הנגבית כתוצאה מכך.
מכאן, שאם לצורך העניין דרך ויזה העוסק נדרש לשלם עמלה של 15 א"ג, כי אז הוא גבה 10 א"ג על כל צרכן שרוכש באמצעות כרטיס האשראי של ויזה ואז לכאורה המוצר עולה יותר לצרכן מסוים וקיימת אי אחידות בין צרכנים.
כך או כך, עמלה זו בגין חיוב אשראי איננה מחויבת בעיגול וניתן להוסיפה למחיר המוצר כפי שהוא.
המחוקק קבע, ללא סייג, כי חובה על כל עוסק, ובכלל זה חנויות הדיוטי פרי, לסמן מוצרים לפי סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן (וראי לעניין זה בג"ץ 4140/95 סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ (13.7.97)). ככלל, עוסק המציע, מציג או מוכר טובין לצרכן יציג על גבי אריזתם את מחירם הכולל ורק במטבע ישראלי. ואולם, כלל וחריג בצדו. כמצוין בפנייתך, סעיף 17ז (ב) קובע כי על אף האמור בסעיף 17ב (ב) (1), הרי ש"טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו בתקנה 12 לתקנות המכס, תשכ"ו-1965" – לא יחול הכלל.
לאמור - חנויות הדיוטי-פרי קיבלו פטור מהצגת המחיר הכולל של המוצר במטבע ישראלי, כל עוד "התרגום" השקלי ייקבע לפי שער החליפין שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.
מקום בו חשבון רוכש המתנה טרם חויב, ומקבל המתנה מבקש לבטל את העסקה, הוא ורק הוא יכול להחליט אם להמתין עד שחשבון הרוכש יחויב ואז לקבל מזומן או לקבל זיכוי.
בכל אופן זו לא החלטה של בעל העסק והוא צריך לתת את הבחירה לצרכן.
סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן קובע כי חובת הצגת המחיר תחול גם על טובין (מוצרים) המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהוא באופן הנותן יסוד להניח שהטובין או טובין הדומים להם מוצעים על ידיו למכירה.
מאחר ולשון הסעיף מדברת על "טובין או טובין הדומים להם.." אין הכרח כי המוצר עצמו המוצג בתצוגה יוצע למכירה ודי כי יוצעו למכירה מוצרים הדומים למוצר המצוי בתצוגה, למשל, אם בית העסק מוכר מטבחים ומציג לראווה בתצוגה דגם של מטבח או מספר דגמים, חובה להציג על גביהם את מחירם.
העובדה כי צרכן יכולה לרכוש את המוצר על פי מידות שונות, צבע וכולי לעומת המוצר בתצוגה אינה מחלישה את החובה להציג מחיר על המוצר בתצוגה שכן לשון הסעיף, כמו גם כוונתו היא שדי אם מוצעים למכירה מוצרים דומים לזה המצוי בתצוגה. ודוק, המחיר בתצוגה הוא המחיר הבסיסי, על אף שייתכן כי המוצר שיירכש בפועל יהיה יקר יותר עקב תוספות ומדידות.
מכירה מיוחדת, כלומר מוצר שיוצר במיוחד עבור הצרכן לעניין זכות הביטול במכר מרחוק ומכירה פרונטלית (פנים ל פנים), היא כל מה שאינו מוצג בקטלוג (לרבות באינטרנט), בפרסום או בחנות.
לגבי מידות – ככלל יש מידות סטנדרטיות לרהיטים למשל מיטות או מידות שמצוינות ליד הרהיט הנמכר בין בקטלוג ובין בחנות עצמה. כל מידה אחרת שמוזמנת על ידי הצרכן היא מכירה מיוחדת.
לגבי צבעים - כל הזמנה שהיא שונה מהצבעים המוצגים בקטלוג או בחנות או שונה מהצבעים שככלל נמכרים בחנות באופן קבוע (למשל, ספה שנמכרת ככלל בשחור, לבן ובז'), כל צבע שונה מהצבעים הרגילים היא מכירה מיוחדת.
העובדה כי עוסק מסוגל לייצר עבור הצרכן רהיט בקשת צבעים נוספים או במידות אחרות מהאמור לעיל, אינו הופך את המוצר למוצר מקטלוג.
כמובן שאם צרכן מגיע עם קטלוג אחר ומבקש מידות או צבעים על פי אותו קטלוג זו מכירה מיוחדת.
כן.
על פי חוק הגנת הצרכן (סימון טובין) התשמ"ג-1983 קיימת חובה לתרגם לעברית הוראות שימוש או אזהרה בלועזית המופיעות על גבי מוצר מיובא או במצורף לו. למוצרים המופיעים בתוספת השלישית לחוק הגנת הצרכן (סימון טובין) התשמ"ג-1983, וביניהם DVD קיימת חובה לצרף הוראות שימוש בעברית (גם אם המוצר אינו מיובא ולא צורפו לו הוראות שימוש בלועזית). אי אספקת הוראות השימוש מהווה עבירה פלילית.
חוק הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), מחייב את היצרן לתקן בעצמו או באמצעות אחר כל קלקול במוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז חדשים שמחירם מעל 150 ₪. החוק אינו מתנה אחריות בהצגת תעודת האחריות. במידה וצרכן איבד את תעודת האחריות, עליו להוכיח בכל דרך אחרת שהוא בתקופת האחריות. יוער כי כיום חלה חובה להדביק מדבקת אחריות ולציין בה את תום תקופת האחריות והצרכן כלל אינו נדרש להציג את תעודת האחריות.
ביום 11/8/11 פורסם תיקון מס' 31 לחוק הגנת הצרכן ולפיו עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ידביק או ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות . חוק הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו - 2006) להלן – תקנות אחריות ושירות) מחייבות את היצרן לצרף לטובין שהם – מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז חדשים, לרבות מנגנונים מכניים וחשמליים ברהיטים ובלבד שמחיר הטובין לצרכן גבוה מ – 150 , ₪ תעודת אחריות. התיקון לחוק מחייב את העוסק המוסר לצרכן את תעודת האחריות, למסור לו גם מדבקת אחריות עליה יצוין כאמור תום תקופת האחריות.
על פי ההנחיה אם מדובר בפרסום של מגוון מוצרים, אין חובה לפרסם מחיר קודם ויש לציין בהערה כי המחיר הקודם ומחיר המבצע מוצג בחנות עצמה. הנחיה זו היא על כל פרסום ולא רק במסרון (SMS). לגבי מלאי, לא ניתן להסתפק באמירה כללית כי המלאי מופיע באתר או בסניף.
סעיף 2 חוק הגנת הצרכן (ביטול עסקה), מאפשרות לצרכן לבטל עסקה כדלקמן: (1) לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1 עד 6 ו-23 לתוספת – בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין; הסעיף הרלוונטי:
"(5) טובין שהזמין הצרכן וטרם סופק לו, אף אם בגלל שאזל מהמלאי ויש צורך לייצרו או להזמינו ובלבד שהייצור או ההזמנה אינם לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן;"
במקרה שמדובר במדרסים שהוזמנו בהתאמה אישית לצרכן ,הרי שחוק הגנת הצרכן (ביטול עסקה), אינן חלות ואז ככל שהעוסק מאפשר לבטל את העסקה, הביטול ודמי הביטול (אם ישנם) יתאפשרו אך ורק לפי תנאי מדיניות החזרת המוצרים של העוסק
לא, פרסום כאמור מהווה עבירה פלילית.
בהתאם לסעיף 15(ב2) בחוק, עוסק שמפרסם מודעה על מכירה מיוחדת חייב להחזיק מלאי סביר של הפריטים הכלולים במכירה, בהתחשב במהות ובהיקף של הפרסום אלא אם כן ציין העוסק בהודעתו אחרת. גם בפרסומת בעיתון או בטלוויזיה יש לציין את המספר המינימלי של הפריטים שימכרו בהנחה המכסימלית ובתנאי שערכו של כל פריט עולה על 50 ₪.
באופן עקרוני יש לך זכות להגיש תביעה לפיצוי בכל מקרה בו הנך סבור כי נגרם לך נזק בשל איחור הטכנאי אולם יהיה עליך להוכיח את נזקיך על מנת לזכות בפיצוי. זאת אלא אם המקרה נופל בגדר הפיצוי המוסכם הקבוע בחוק הגנת הצרכן (במקרה כאמור אין צורך להוכיח את הנזקים):
- באיחור של שעתיים מעבר לזמן ההמתנה – פיצוי בסך 300 ₪.
- באיחור של 3 שעות מעבר לזמן ההמתנה - פיצוי בסך 600 ₪.
כלומר אילו הגיע הטכנאי בשעה 13.00 היית זכאי ל 300 ש"ח פיצוי מוסכם ואילו הגיע בשעה 14.00 היית זכאי ל- 600 ₪ פיצוי מוסכם.
בכל מקרה מדובר בהפרה אזרחית שאכיפתה הינה באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט.
לתשומת לבך, התיקון בחוק הגנת הצרכן בנושא הטכנאים חל לגבי ביקור טכנאי לצורך מתן שירות למוצרים הנמצאים בתקופת האחריות המקורית (ולא במסגרת ביטוח) ואשר עליהם חלות תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושרות לאחר מכירה) התשס"ו-2006 וכן במקרה של ביקור טכנאי בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השרות מותנה בתקינות המוצר הנמצא אצל הצרכן (למשל ממיר של הכבלים והלוויין, מודם אינטרנט וקו טלפון).
על פי החוק המחיר המחייב הוא המחיר על המוצר אף אם המחיר בקופה גבוה יותר. הצרכן רשאי לדרוש החזר וזכותו לקבל אותו.
במקום בו העוסק לא מחזיר לצרכן את ההפרש, הוא יכול להגיש תביעה לפיצוי עונשי בסך של עד 10,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
בנוסף, הבדל במחיר בין מדף לקופה מהווה הפרה של הטעית הצרכן במחיר ולממונה על הגנת הצרכן סמכות להטיל עיצומים כספיים בסכום של 45,000 ₪ על כל הפרה.
החוק אינו יורד לרזולוציה של ביטול "חצי עסקה" כאשר מדובר בעסקה משולבת ועל כן לא נוכל לתת חוות דעת בשאלת ביטול חצי עסקה. מאחר ומדובר בעסקה אחת וככל שיש לצרכן זכות ביטול, הפתרון הנכון הוא לבטל את כל העסקה, לקבל החזר כספי והצרכן ירכוש מחדש מוצר אחד. אותו הדבר גם אם אין זכות ביטול אולם העוסק נותן זיכוי. אם העוסק וולונטרית מחליט שהוא מבטל חצי עסקה זה כפוף לשיקוליו, יחד עם זאת ייתכן שהסכומים לא יהיו "טובים" לצרכן ואז עומדת לו הזכות לבטל את כל העסקה. בכל אופן אנחנו לא יכולים לקבוע ערכית מה הסכום הראוי להחזר עבור ביטול חצי עסקה וכמו כן, בוודאי לא נוכל לאכוף עמדה כזו.
ככל שמדובר בערכה אחת, על העוסק לספק אחריות לכל הטובין (המוצרים) שבערכה. עם זאת, ככל שצרכן רוכש את המוצרים בנפרד ולא כערכה, האחריות תהיה על כל פריט שמחירו מעל 150 ₪. במצב דברים זה, אם צרכן רכש אוזניות במחיר 50 ₪ וטלפון נייד במחיר 500 ₪ בנפרד, חובת מתן אחריות תהיה אך ורק לטלפון הנייד.
אם העוסק מסר לך, במועד עשיית העסקה, מסמך בכתב המפרט את התשלומים שיחולו לאחר תקופת ששת החודשים הראשונים מותר לו להאריך את העסקה באופן אוטומטי.
אם לא צוין בהסכם גובה התשלום בתום תקופת ההוזלה על העוסק לקבל את הסכמתך המפורשת להארכת העסקה בתום ששת החודשים הראשונים, מאחר שגם תקופת ההוזלה נחשבת על פי החוק כעסקה לתקופה קצובה.
בנוסף חייב העוסק לשלוח לך בין 30-60 ימים לפני תום תקופת ששת החודשים הודעה בכתב על מועד סיום העסקה כאמור. כמו כן עליו לפרט בהודעה זו מה יהיו תנאי העסקה לאחר תקופת ששת החודשים. אם העוסק לא שלח לך הודעה בכתב כאמור והמשיך לחייב אותך בתשלומים, קמה לך זכות להגיש תביעה אזרחית לפיצוי לדוגמה.
על פי חוק הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) האחריות חלה ללא קשר למילוי ושליחת טפסים וכדומה. לא ניתן להתנות על החוק ותקנותיו ולכן להוראה שמתנה אחריות בתנאי כלשהו, אין תוקף. האחריות חלה מיום רכישת המוצר או מיום ההתקנה/הדרכה אם הייתה דרישה כזו לגבי המוצר.
לא ניתן להציג מחיר של תכשיט בצורה כזו. כל תכשיט צריך להיות מתומחר מראש ומחירו צריך להיות מוצג על גביו. הצגת מחיר בצורה זו רלוונטית רק במכירת זהב גולמי שנמכר לפי משקל.
מוצרי קוסמטיקה, ככל שמדובר ברכישה פרונטלית, ניתן לבטלם אם הם באריזה מקורית והיא לא נפתחה.
אם האריזה המקורית נפתחה לרבות האריזה השקופה, לא ניתן לבטל, אבל כאמור זה לא מן הטעם שמדובר במוצר פסיד.