אודות

מדינת ישראל הינה מהמדינות הראשונות בעולם שהכירו בחשיבות ההגנה על מערכות ממוחשבות חיוניות. כבר בשנת 1997 הוקם פרויקט תהיל"ה (תשתית הממשלה לעידן האינטרנט), שמטרתו להגן על חיבור משרדי הממשלה לאינטרנט ואספקת שירותי גלישה מאובטחים למשרדי הממשלה. חמש שנים לאחר מכן, בשנת 2002, הטילה הממשלה על הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, כחלק משרות הביטחון הכללי, את האחריות הנוגעת להנחיית גופים אזרחיים שבאחריותם תשתית ממוחשבת חיוניות לתפקוד ברמה המדינתית.

בשנת 2010 עם התפתחות המרחב ואיומי הסייבר, הורה ראש ממשלת ישראל על הקמת צוות מיוחד שיעסוק בגיבוש תכנית לאומית להצבת ישראל בין חמש המדינות המובילות במרחב הקיברנטי. הוועדה בנושא, אשר כונתה "המיזם הקיברנטי הלאומי", הובלה ע"י המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי) וכללה את נציגי הגופים המרכזיים העוסקים בתחום. במסגרת עבודתה בחנה הוועדה את המרכיבים החיוניים להתמודדותה של מדינת ישראל במרחב הסייבר וניתחה את התועלות הלאומיות בהיבטי כלכלה, אקדמיה וביטחון לאומי.

עם סיום עבודתה המליצה הוועדה על הקמת מטה סייבר במשרד ראש הממשלה אשר יהיה אחראי על גיבוש תפיסה ופיתוח מעטפת הגנת סייבר לאומית וכן יעודד את תעשיית הסייבר, המחקר האקדמי בתחום ואת התשתיות האנושיות הדרושות לביצוע המשימות.

בהמשך לכך, ב-7 באוגוסט 2011 החליטה ממשלת ישראל על הקמתו של מטה הסייבר הלאומי (במקור המטה הקיברנטי הלאומי) בכפיפות לראש ממשלת ישראל. על המטה הוטלה האחריות לבניית המדיניות והאסטרטגיה הלאומית בתחומי הסייבר ונקבע כי הוא יקדם ויסדיר תהליכי הגנה לאומיים, יפתח את היכולות הלאומיות בסייבר ויבסס שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחום.

על בסיס האסטרטגיה שגיבש המטה עם כלל הגופים הרלוונטיים לתחום קיבלה ממשלת ישראל ב-15 בפברואר 2015 שתי החלטות. הראשונה, עוסקת באסטרטגיית בניין העמידות והחוסן בסייבר של המשק האזרחי, ובפרט בהיערכות הממשלתית מול המשק ובתוך הממשלה. השנייה, קבעה כי יוקם גוף נוסף בשם הרשות הלאומית להגנת הסייבר, שייעודו הגנת מרחב הסייבר האזרחי. תפקידיו העיקריים של הגוף החדש הינם ניהול כלל מאמצי ההגנה האופרטיביים במרחב הסייבר, הפעלת מרכז לסיוע בהתמודדות עם איומי סייבר (ה-CERT  הלאומי) וחיזוק החוסן של כלל המשק בתחום.

הרשות הלאומית להגנת הסייבר החלה לפעול בשנת 2016 כגוף בעל מאפיינים ביטחוניים-אופרטיביים לצד מאפיינים אזרחיים שמוביל את מאמצי ההגנה בשטח כנגד תקיפות סייבר על המשק האזרחי. בין היתר, הרשות מנחה את גופי תשתיות המדינה הקריטיות, את המגזרים החיוניים במשק ופועלת לקידום העלאת העמידות בכלל המרחב האזרחי.

בשנת 2017 אוגדו הפעילויות הטכנולוגיות של מטה הסייבר ליחידה לטכנולוגיות סייבר (יט"ס), המהווה  את הזרוע הטכנולוגית הממשלתית לקידום של יכולות הסייבר הלאומיות ובמקביל נקלטה במטה הסייבר היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים, כחלק מבניית השלם בתחום הסייבר.

עם סיום 2017 החליטה ממשלת ישראל לאחד את שני הגופים, מטה הסייבר והרשות להגנת הסייבר, לכדי יחידה אחת - "מערך הסייבר הלאומי". בהחלטת הממשלה נקבע, כי יחידה זו תהיה אחראית על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי, החל מגיבוש מדיניות ובניין כוח טכנולוגי, ועד הגנה מבצעית בסייבר.

בישיבת ההמשלה בה הוחלט על האיחוד אמר ראש הממשלה: "הממשלה תקבל היום תחת המלצתי החלטה מאוד משמעותית – לאחד שתי רשויות למערך אחד מרכזי שינהל את הגנת הסייבר. אני קבעתי לפני כמה שנים חזון שישראל תהיה אחת מחמש מעצמות הסייבר בעולם, ואכן, אנחנו עומדים ביעד הזה.

מי שביקר ברשות הסייבר בבאר שבע מתרשם שאנחנו בין המובילים, אם לא המובילים בעולם בהגנה על אזרחנו, על חשבונות הבנק שלנו, על מערכת החשמל שלנו וכל שאר תשתיות הקיום שלנו מול התקפות סייבר. אין זה אומר שאין התקפות סייבר. יש, כל הזמן. אבל ישראל מפתחת טכנולוגיה והתארגנות פורצת דרך בעולם כדי להגן בפני ההתקפות הללו. ההחלטה של היום תקדם אותנו בכיוון הזה".