אתר השירותים והמידע הממשלתי אתר השירותים והמידע הממשלתי
ברוכים הבאים לאתר החדש לשירותים ולמידע ממשלתי

אודות

חזון בתי הדין הרבניים

לשפוט את העם על פי דין תורה, בהתאם לסמכויות הקבועות בחוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 וביתר החוקים הנוגעים לבתי הדין, ולהנחיל לעם את ערכי הצדק והיושר של תורת ישראל.
 

על אודות – תקציר

בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל. בתי הדין  פוסקים על פי דין תורה ובהתאם להוראות חוק המופנות אל בתי הדין. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של יהודים וסמכויות בענייני המעמד האישי. לבתי הדין יש סמכויות נוספות הנלוות לענייני הנישואין והגירושין, וכן סמכויות בעניינים הקדשות. בתי הדין פועלים בשתי ערכאות – בתי הדין האזוריים ובית הדין הגדול. ראש המערכת של בתי הדין הרבניים הוא נשיא בית הדין הרבני הגדול – אחד משני הרבנים הראשיים לישראל. לצדו מכהן מנהל בתי הדין הרבניים, והוא אחראי על ניהול המערכת.
 

הנהלת בתי הדין הרבניים

בערים הגדולות ברחבי הארץ פרוסים שנים-עשר בתי דין רבניים אזוריים. בתי דין אלה שייכים מנהלית להנהלת בתי הדין הרבניים, שהיא יחידת סמך במשרד לשירותי דת. השר לשירותי דת אחראי מיניסטריאלית על יחידת הסמך. עובדי בתי הדין הרבניים הם עובדים מנהליים המתמנים לתפקידם באמצעות נציבות שירות המדינה.
את הדיינים בבתי הדין הרבניים בוחרת הוועדה לבחירת דיינים. ועדה זו מורכבת מאחד-עשר חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל, שני דיינים של ביה"ד הגדול, שני שרים, שני חברי כנסת, שני עורכי דין וטוענת רבנית.
בית הדין הרבני הגדול משמש ערכאה לערעור על פסקי דין של בתי הדין הרבניים האזוריים. החלטות בית הדין הרבני הגדול (ערכאת הערעור) נתונות לביקורת בג"ץ.
 

מבנה המערכת השיפוטית של בתי הדין הרבניים וסמכויותיה

סדרי הדיון בבתי הדין מוסדרים בתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל – התשנ"ג. הם הותקנו על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל וחבר דייני בית הדין הרבני הגדול.
בתי הדין הרבניים פועלים בהרכבים של שלושה דיינים, למעט בהחלטות ביניים ובנושאים שהחוק וההלכה מאפשרים לדון ולהכריע בהם בדיין יחיד.
בראש מערכת בתי הדין הרבניים עומד נשיא בית הדין הרבני הגדול, שהוא אחד משני הרבנים הראשיים לישראל. מתוקף החוק מסורות בידיו סמכויות שונות. בין היתר נדרש אישורו להטלת סנקציות על סרבניות גט ולמתן היתר נישואין לבעל. כמו כן נדרש אישורו לשם העברת תיק מבית דין אחד למשנהו.
בית דין רבני הדן בענייני גירושין מוסמך לדון גם בכל הקשור למשמורת הילדים, אשר כרוכה מעצם טיבה וטבעה בגירושין, אם לא הוגשה תביעה בעניין זה בבית המשפט לענייני משפחה קודם להגשת תביעת הגירושין.
 

הנושאים שבתחום השיפוט של בתי הדין הרבניים

על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, הם בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. לפיכך, בני זוג יהודים החיים בישראל ומבקשים להתגרש כדין נזקקים להסדרת גט אך ורק בבית דין רבני.
כמו כן לבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית לדון בענייני הקדשות דתיים.
בנושאי מזונות, החזקת ילדים, חלוקת רכוש ואפוטרופסות, יש לבתי הדין הרבניים סמכות המקבילה לזו של בתי המשפט הכלליים.
בענייני ירושות יש לבתי הדין הרבניים סמכות המקבילה לזו של רשם הירושה ובתי המשפט למשפחה, אם קיימת הסכמה של כל הצדדים.
 
להלן פירוט הנושאים שבתחום שיפוט בתי הדין הרבניים:
1. אישור נישואין
2. אישורי גירושין
3. תביעת גירושין
4. אישור הסכם גירושין
5. מזונות
6. החזקת ילדים והסדרי שהות
7. חלוקת רכוש
8. צוואות וירושות
9. בירור יהדות (בהקשר של נישואין וגירושין)
10. גיור
11. בירור יוחסין
12. אישור רווקות
13. אישור אלמנות
14. היתר נישואין
Top