ועדה ציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות

אודות

תהליך הרחבת סל שירותי הבריאות ועבודת הועדה הציבורית – דברי הסבר

למידע על ועדות הסל לפי שנים

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 (להלן: "החוק"), אשר נתקבל בשנת 1994, קובע, בין היתר, את השירותים הרפואיים אותם זכאים לקבל מבוטחי קופות החולים בישראל, הנכללים ב"סל שירותי הבריאות". השירותים הרפואיים הכלולים בסל השירותים מפורטים בחוק וכוללים אלפי תרופות, אביזרים רפואיים, פרוצדורות ועוד.

על מנת לשמר ולקיים תשתית בריאות רחבה של תושבי מדינת ישראל, יש צורך בעדכון כלל תחומי שירותי הבריאות, כפי שהוגדרו בחוק במסגרת סל הבריאות עם חקיקתו (ואלה אינם כוללים רק שירותי בריאות "מצילי חיים" או "מאריכי חיים"). השאיפה הינה ליצור סל שירותי בריאות שייתן מענה מאוזן לחברה בכללותה, באופן שיבטיח קיומה של תשתית רחבה להענקת טיפול רפואי הולם ומענה רחב לצרכים השונים והרבים הקיימים בחברה, תוך הקצאת המשאבים המוגבלים הקיימים באופן היעיל ביותר. החוק קובע מנגנון המאפשר עדכון, הרחבה ושינוי של סל שירותי הבריאות מעת לעת, בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות כאלו ואחרות, בכפוף לסדרי העדיפויות של הממשלה בתקציב המדינה, בהתחשב, בין היתר, בסך הצרכים והמשאבים העומדים לרשות הממשלה, ובכפוף ליכולת המימון הנגזרת מהמצב הכלכלי במשק. אחת לשנה, ככל שנקבע ע"י ממשלת ישראל תקציב לצורך הוספת טכנולוגיות רפואיות חדשות לסל ובהתאם לגובה התקציב שנקבע, מתווספות תרופות וטכנולוגיות רפואיות אחרות לסל השירותים. לאורך השנים, התעורר הצורך לגבש מנגנון שיסייע לממשלה בגיבוש החלטתה, אלו טכנולוגיות ספציפיות יש להוסיף לסל שירותי הבריאות, בגדרו של התקציב שנקבע לכך. כמענה לכך, הוחלט על הקמת ועדה ציבורית מיוחדת – היא "הוועדה הציבורית להרחבת הסל" או "ועדת הסל".

הרכב הוועדה

הוועדה הציבורית להרחבת הסל מורכבת מחברים מתחומים שונים אנשי מערכת הבריאות (נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים); נציגי משרד האוצר, ונציגי ציבור הכוללים: מומחים מתחומי הרפואה השונים, מתחומי האתיקה, הכלכלה, הרווחה ומתחומים נוספים. מבנה זה של ועדת הסל, הכולל הן אנשי רפואה ואנשי מערכת הבריאות, והן נציגי ציבור מתחומים שונים ומגוונים, נקבע על מנת להבטיח כי החלטות הועדה יתקבלו מתוך ראיה חברתית-ציבורית כוללת, בשים לב להיבטים ציבוריים שונים הקשורים לסוגיה המורכבת שבפני הועדה, וזאת לצד נקודת המבט המקצועית רפואית ובהתחשב במסגרת המשאבים שהקצתה הממשלה לסל הבריאות עבור שנת התקציב הבאה.

תהליך עבודת הרחבת הסל

תהליך העבודה של הרחבת הסל מתמשך על פני שנה שלמה ומורכב ממספר שלבים:

בשלב הראשון שולח משרד הבריאות מדי שנה "קול קורא" להגשת בקשות להכללת טכנולוגיות ותרופות חדשות בסל שירותי הבריאות, למנהלי בתי החולים, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית בישראל, יחידות משרד הבריאות, יושבי-ראש "המועצות הלאומיות" (מועצות מקצועיות של מומחים רפואיים, המייעצות למשרד הבריאות בתחומים רפואיים שונים) וגורמים נוספים. בנוסף, מתאפשרת הגשת בקשות להכללת טכנולוגיות ותרופות חדשות על-ידי חולים ועמותות חולים, חברות מסחריות, וכל גורם מעוניין נוסף, ציבורי או פרטי. חוזר המנכ"ל המפרט את "הקול הקורא" וכן טפסים להגשת בקשה להוספת טכנולוגיה חדשה לסל מצויים באתר האינטרנט במשרד הבריאות. בשנים האחרונות מוגשות כל שנה בקשות לכ- 400 טכנולוגיות רפואיות שונות (הכוללות : תרופות, אביזרים ומיכשור רפואי, פרוצדורות ועוד).

בשלב הבא, לאחר ריכוז הפניות, מתחיל הליך של איסוף נתונים והערכה מקצועית, המבוצע על-ידי המינהל לטכנולוגיות ותשתיות במשרד הבריאות, בסיוע גורמים מקצועיים נוספים במשרד הבריאות ומחוצה לו. העבודה המקצועית בשלב זה כוללת: הערכה רפואית המתבססת על בטיחות ויעילות, הערכה אפידמיולוגית של היקפי החולים והערכת צרכים, סקירת הניסיון הקיים בשימוש בטכנולוגיה בהסתמכות על גישה הנקראת "רפואה מבוססת ראיות" (Evidence based Medicine), הערכה כלכלית של הוספת הטכנולוגיה לסל, התייחסות להיבטים נוספים כגון: היבטים חברתיים, משפטיים ועוד בנוסף, נאספות חוות דעת לגבי הטכנולוגיות המועמדות לסל ממומחים בכירים בתחומי הרפואה השונים, בהתאם למאפייני הטכנולוגיה.

בסיום התהליך המקצועי ולאחר גיבוש המלצת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, מועבר חומר רקע מקצועי רב ומגוון הכולל ספרות מקצועית עדכנית לועדת הסל לצורך דיוניה. דיוני ועדת הסל אורכים מספר חודשים בשנה.

ועדת הסל מקיימת את דיוניה בבקשות המוגשות לה, על יסוד החומר המקצועי שבפניה. במהלך הדיונים, נדונה כל טכנולוגיה לגופה. החברים נחשפים לחומר מקצועי רב, בחלק מן המקרים מתקיימים מפגשים עם מומחים מהתחום הרפואי הרלוונטי, (אם בתוך מליאת הועדה, ואם בצוותים נבחרים, של חלק מחברי הוועדה הנפגשים עם מומחיםו מציגים את הסוגיה בפני המליאה).

בסיום דיוניה נוהגת הועדה לערוך דירוג לפי קטגוריה המוגדרת כ"חשיבות גבוהה", וקטגוריות של חשיבות נמוכה יותר. בתוך הקטגוריות עצמן, נוהגת הוועדה לדרג את הטכנולוגיות הרפואיות המבוקשות. שיקולי הוועדה בדירוג הטכנולוגיות והתרופות השונות הנדונות בפניה, הינם מגוונים, וכוללים בין היתר את השיקולים הבאים:

יעילות הטכנולוגיה בטיפול במחלה;
היות הטכנולוגיה מונעת מחלה;
היות הטכנולוגיה מצילת חיים או מונעת תמותה;
הארכת חיים והתייחסות לאיכות חיים צפויה;
קיום חלופה טיפולית ובדיקת יעילות החלופה;
קיום ניסיון בארץ ובעולם בשימוש בטכנולוגיה;
עלות כלכלית ברמת הפרט וברמה הלאומית;
התועלת הצפויה מהכללת הטכנולוגיה בסל לטווח הקצר והארוך, ועוד.

הדיונים בוועדת הסל נערכים ימים רבים, במהלכם מתעמקים חברי הועדה בסוגיות השונות ובהיבטים השונים הכרוכים בטכנולוגיה, עד אשר מתגבשת החלטה לגבי אלו מבין הטכנולוגיות המועמדות יש להמליץ על הכללתן בסל לשנה זו.

עבודה מורכבת זו מלווה בהתלבטויות קשות שכן כל טכנולוגיה המגיעה לדיוני ועדת הסל חשובה בפני עצמה אך בשל אילוצי התקציב לא ניתן לכלול את כולן בסל השירותים באותה שנה (כל שנה מועמדות כ - 400 טכנולוגיות שונות בעלות כוללת הגבוהה משמעותית מגובה התקציב המוקצה לצורך הרחבת הסל).

בתום הדיונים מוצגות המלצות ועדת הסל למועצת הבריאות במליאתה, ולאחר מכן הן מובאות על-ידי שר הבריאות לקבלת הסכמת שר האוצר, ולאישור הממשלה, בהתאם לסעיף 8(ב)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. מיד לאחר החלטת הממשלה מפורסם פרוט הטכנולוגיות שהוחלט להכלילן בסל באותה שנה בכל אמצעי התקשורת, באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ובאתר האינטרנט של המשרד. במקביל נערכות קופות החולים למתן התרופות והטכנולוגיות החדשות לחולים, בהתאם לתאריך שנקבע בהחלטת הממשלה.

ועדה ציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות

אודות

תהליך הרחבת סל שירותי הבריאות ועבודת הועדה הציבורית – דברי הסבר

הרכב הוועדה

תהליך עבודת הרחבת הסל

הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות

עוד באותו נושא