אודות אגף חקירות ומודיעין

ייעוד

להוות גוף מוביל, מפעיל, מפקח, מנחה ומתאם, של כלל פעולות החקירות והמודיעין במשטרת ישראל בהתמודדות עם הפשיעה לסוגיה - תוך הובלת המדיניות וקביעת סדרי העדיפויות בהתמודדות עם הפשיעה, לשמירה על רמת הביטחון האישי ועל איכות החיים במדינת ישראל.לפקד ולהפעיל מבצעית את ארבע היחידות הארציות למאבק בפשיעה:

• היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה).
• היחידה הארצית לחקירות בין-לאומיות (יאחב"ל).
• היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ).
• היחידה הארצית לטיפול בתופעת גניבות רכב (אתגר).

תפקידים 

• תיאום ושילוב הכוחות החקירתיים והמודיעיניים בפעילות משטרת ישראל מול יעדים ותופעות פשיעה בארץ ובחו"ל.
• הפעלת היחידות הארציות.
• הפעלת אמצעי עזר מדעיים וטכנולוגיים לאיסוף ראיות ולמתן חוות דעת מקצועיות.
• הפעלה, גיבוש והטמעה של תורת הפעלה מקצועית, כלים ושיטות פעולה בתחומי אחריות האגף הצגת תמונת מודיעין וביצוע הערכת מודיעין בנושאי הפשיעה, הסדר הציבורי וביטחון הפנים.
• הספקת פתרונות בתחום המידע הפורנזי לגורמי המשטרה ולגורמי חוץ.
• אחריות לתחום ביטחון המידע במשטרת ישראל.
• טיפול בנושאים של הפרת זכויות קניין רוחני.
• ביצוע חקירה של סוהרים החשודים בביצוע עבירות.

היסטוריה

עם תחילת פעילותה של משטרת ישראל לאחר קום המדינה אחד מאגפי המטה הארצי היה אגף החקירות, שכלל תחת קורת גג אחד את אנשי המקצוע בתחומי החקירות והמודיעין.

בסוף שנות החמישים, במסגרת ההחלטה להניח יסוד להקמת מעבדות זיהוי פלילי במשטרה, הוחל בהקמת מז"פ, שאף היא הפכה לחלק מאגף החקירות. לשם כך גויס עולה חדש מארצות הברית, מאיר קפלן, שהקים מז"פ מודרני במ"י ושירת כראש מז"פ עד 1974. בזמנו התקבלה החלטה חשובה המשפיעה על מז"פ עד היום, לגייס מדענים למז"פ כדי להעמיק את היסוד המדעי שעליו מבוססת עבודת הזיהוי הפלילי. בשנת 1974 החליף את מאיר קפלן יוסי אלמוג, שגויס בשעתו כאחראי למחקר ופיתוח במ"י. בתקופתו צברה מז"פ מעמד בין-לאומי בכיר. עד היום מז"פ של מ"י נחשבת לאחת מחמש מעבדות הזיהוי הפלילי המובילות בעולם, תוך שימת דגש במצוינות מדעית, במחקר ופיתוח עצמיים וביישום מתמיד של טכנולוגיות חדישות.

בשנת 1998 התקבלה החלטה ארגונית על הקמת אגף מודיעין במ"י, נפרד מאגף החקירות. ב-1 במאי 2005, כפועל יוצא של החלטה שהתקבלה על ידי השר לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה ובסופו של תהליך מחשבה מקיף, אוחדו אגפי המודיעין והחקירות במשטרת ישראל  לכלל אגף אחד משולב, האגף לחקירות ולמודיעין.

כיום, בצל קורת האגף המאוחד, ניתן למנות נוסף על כמה גורמי מקצוע המצויים בכפיפות ישירה לפיקוד האגף, את חטיבות המודיעין, החקירות ומעבדות הזיהוי הפלילי, את מחלקת התביעות ואת יחידת להב 433 (שקיבלה אחריות משימתית ביום 1.1.2008) -המאגדת תחתיה את יחידה 33 ואת ארבע היחידות הארציות הפועלות במשטרה - היחידה הארצית לחקירות הונאה, היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובין-לאומית, היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית והיחידה לאיתור גניבות כלי רכב.

מערך המטה של מכלול חטיבות האגף מונה כ-700 אנשי מקצוע, איש איש בתחומו. נוסף עליהן הוא מונה כ-700 שוטרים בארבע היחידות הארציות הכפופות ליחידת להב 433 וכ- 7,000 שוטרים נוספים הכפופים מקצועית לאגף ומשרתים במחוזות מ"י בכל רחבי הארץ.  

פיקוד האגף לחקירות ולמודיעין משאיר לעצמו את הזכות, עפ"י שיקול דעתו המקצועי, לברור את פניות האזרחים שיזכו למענה מצד גורמי המקצוע השונים באגף.

מידע שיועבר למשטרה ויעורר חשד לעבירה פלילית, המשטרה תבחן אותו עפ"י שיקול דעתה המקצועי ותטפל בו עפ"י סדר העדיפויות של היחידה/ות העוסקת/ות בתחום הרלוונטי.

ההחלטה אם לפתוח בחקירה או לטפל במידע בדרך אחרת, תיעשה עפ"י הכללים הנהוגים במשטרה. העברה של מידע דרך אתר זה איננה תחליף להגשת תלונה בתחנת משטרה או במחלקה לחקירות שוטרים, עפ"י העניין.

מידע אנונימי יסווג, בדרך כלל, ברמת אמינות נמוכה וברמת עדיפות נמוכה. המשטרה מוסמכת לפנות למוסר המידע ולבקש ממנו להוסיף פרטים. מסירה של מידע כוזב או מטעה היא, בנסיבות הקבועות בחוק, עבירה פלילית.