נפגעי עבירה

לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים.[1] זכותו של נפגע עבירה חלה גם באשר לבקשה לקציבת מאסר עולם.

אם העבירה גרמה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן: למי שהיה בן זוגו בעת מותו; לילדיו; להוריו; לאחיו; בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.[2]

כל פניה של נפגע עבירה נשקלת בכובד ראש על ידי נשיא המדינה בטרם הוא מקבל את החלטתו בבקשת חנינה. הודעה בדבר החלטת הנשיא בבקשה לחנינה תישלח לנפגע העבירה אם הוא ביקש להביע את עמדתו ביחס לבקשה.

בכל הנוגע לעבירות מין, לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, כל החלטה של נשיא המדינה לגבי חנינה תינתן לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית לגבי מבקש החנינה.[3]

[1] סעיף 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן: חוק זכויות נפגעי עבירה).

[2] סעיף 22 לחוק זכויות נפגעי עבירה.

[3] סעיף 6(א)(2) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.