אודות קניין רוחני

לא כל הנכסים הבלתי מוחשיים שייכים בהכרח למישהו. רוב המידע, הרעיונות והתגליות בעולם אינם שייכים לאיש והם ניתנים לניצול חופשי על ידי כל החפץ לעשות בהם שימוש. רק אותם נכסים, אשר הדין רואה אותם כראויים להגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני, יהיו בבעלות הבלעדית של יוצריהם, או מי שהזכויות בהם הועברו אליו, ויהיו מוגנים לתקופה מוגבלת בדרך כלל.
 
דיני הקניין הרוחני נועדו לתמרץ יצירה, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים, וכלכליים שונים.

זכויות הקניין הרוחני כוללות בעיקר את הזכויות הבאות:

• פטנטים – הגנה על אמצאות של מוצרים ותהליכים טכנולוגיים.
• סימני מסחר – הגנה על מילים, דמויות,סימנים או צלילים (ובמדינות מסוימות גם ריחות) המצביעים על מקור של טובין או של שירותים.
• מדגמים – הגנה על העיצוב תעשייתי של המוצר (קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט).
•  זכויות יוצרים – הגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואומנותיות.
• הגנה מסוימת מפני תחרות בלתי הוגנת.
• כמו כן, קיימות זכויות נוספות, כגון: זכויות מבצעים ומשדרים, זכויות מטפחים, כינויי מקור ועוד. 

חלק מזכויות הקניין הרוחני, והן: פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור, טעונות רישום, אשר מתבצע בארץ על ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בארצות אחרות, דוגמת ארצות הברית, ניתן לרשום זכויות נוספות, כגון זכויות יוצרים. כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק, האם נשוא הבקשה עומד בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
 
לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, וכן הוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של אמצאתו או יצירתו על ידי אחרים. מאידך, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים. יתר על כן, רוב זכויות הקניין הרוחני כאמור מוגבלות בזמן, ובבוא העת המידע הופך לנחלת הכלל, וכל אדם רשאי לעשות שימוש בו כרצונו.