מדריך הקצאות לצרכי ציבור

פרוגרמה לצורכי ציבור פרק ב' 26 : גיבוש פרוגרמת השטחים לצורכי ציבור בתוכנית 4 שלב ), לפרוגרמה כמותית של שטחים 3 שלב זה נועד לתרגם את סך שירותי הציבור הנדרשים בתוכנית (כפי שסוכמו בשלב לצורכי ציבור שהתוכנית תידרש לתת להם בהמשך את המענה התכנוני. תרגום סך שירותי הציבור הנדרשים בתוכנית לפרוגרמה כמותית של שטחים לצורכי ציבור מתבסס על העקרונות אשר פורטו בפרק א' (עקרונות המדריך), ובעיקר על הנקודות הבאות: • המענה התכנוני לשירותי הציבור יינתן לא רק באמצעות הקצאת קרקע ציבורית בתוכנית, אלא גם באמצעות הקצאת שטח ציבורי בנוי בתוכנית (במגרשים ציבוריים או סחירים). • יינתן דגש לניצול אינטנסיבי ורב-שימושי של הקרקע לצורכי ציבור (באמצעות שימוש במכסות מוקטנות, הימנעות מהקצאת מגרש למוסד בודד, עידוד שילובים ועוד). • תבוצע אבחנה בכללי ההקצאה והתכנון בין אזורי תכנון שונים: מתחם חדש למול מרקם בנוי/התחדשות עירונית. • תוגדר גמישות לשימוש בפועל בשטחים לצורכי ציבור. "תעודות הזהות" המפורטות בחלקים השונים שבפרק ג׳ מגדירות את מכסות השטח הנדרשות עבור כל אחד ממוסדות הציבור והמרחב הציבורי, ועל בסיסן ניתן להגדיר את דרישות השטח לכל מוסד ומוסד. במכסות אלו קיימת אבחנה בין שלושת המצבים הבאים: 11 . מצב שבו נדרשת לרוב הקצאת קרקע ציבורית ייעודית לאותו מוסד ציבורי. 22 . מצב שבו מומלץ שלא להקצות קרקע ציבורית ייעודית רק לאותו מוסד. במקרה זה יינתן המענה באמצעות הקצאת שטח ציבורי בנוי, וזאת במגרש ציבורי או סחיר. 33 . מצב שבו המענה התכנוני יכול להינתן או באמצעות קרקע ציבורית ייעודית או באמצעות שטח ציבורי בנוי. שיקול מרכזי נוסף בהקשר זה נוגע לסף התפקודי של כל מוסד ומוסד, אשר מכתיב את כמות יחידות הבסיס של אותו שירות הנדרשות כדי להצדיק הקמתו של אותו מוסד ציבורי. כך לדוגמה במעון יום, שלוש כיתות מעון מהוות יחידת הפעלה מינימלית (ואף שכיחה) מבחינה תפקודית (מטבח משותף, מנהלה וכד') ומקובל שלא להקים מעון הכולל יותר כיתות (מתוך שיקול של מספר הכיתות המקבילות 12/18/24 מחמש כיתות; בית ספר יסודי כולל בדרך כלל מקבצים של בכל שכבת גיל) וכד' (לפירוט ראו ב"תעודות הזהות" השונות שבפרק ג׳ להלן). בהתאם, עורכי הפרוגרמה נדרשים להחליט בהקשר זה כיצד לקבץ את כמות יחידות הבסיס שנחוצה במקום מסוים, באופן שבו יינתן מענה לסף התפקודי שנקבע לאותו מוסד.