על-פי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, מפלגה היא "חבר בני-אדם שהתאגדו
כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על-ידי
נבחרים".
מאז עבר החוק, קיימים כללים ברורים לגבי הקמת מפלגות, רישומן אצל רשם
המפלגות, מוסדותיהן, נכסיהן, פעילויותיהן, מימונן וכו'. החוק גם קובע סייגים לרישום
מפלגה והם: שאסור שבין מטרותיה או מעשיה יהיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה
יהודית ודמוקרטית או הסתה לגזענות, ואסור שתהווה הסוואה לפעילות בלתי חוקית כלשהי.
רק מפלגות רשאיות להגיש רשימת מועמדים.
בבחירות לכנסת משתתפות רשימות מועמדים. רשימה חייבת להיות מורכבת
מלפחות מפלגה רשומה אחת, אם כי רשימה יכולה לכלול כמה מפלגות רשומות. למשל, בבחירות
לכנסת ה-16 התמודדו מפלגת העבודה ומימד - שתיהן מפלגות רשומות - ברשימת מועמדים משותפת. כך גם במקרה של האיחוד הלאומי - רשימה שהורכבה ממפלגות ישראל ביתנו, מולדת ותקומה.
רשימה יכולה גם לכלול בתוכה אישים ותנועות שאינם רשומים
כמפלגות. כך בבחירות לכנסת ה-14 הרשימה הערבית המאוחדת כללה את המפלגה הדמוקרטית
הערבית - מפלגה רשומה - ואישים מהתנועה האיסלאמית, שלא היתה רשומה כמפלגה.
רשימת מועמדים שנבחרה לכנסת היא הופכת בכנסת לסיעה, למרות
שהמפלגה או המפלגות המרכיבות אותה ממשיכות להתקיים כמפלגות מחוצה לה. ועל-פי החוק
למימון מפלגות תשל"ג-1973, הן זכאיות למימון נפרד המחושב על בסיס מספר חברי הכנסת המכהנים מטעמן.
ועדת הכנסת יכולה, לאחר הבחירות, להכיר בסיעה חדשה,
שהתפצלה מסיעה קיימת (למשל, ב-1984 התפצלה מפ"ם מסיעת המערך); בסיעה חדשה המורכבת
מחברי כנסת שהיו חברים בסיעות אחרות (כך, למשל, חברי הכנסת שפרשו מהליכוד בשלהי הכנסת ה-16 והקימו מפלגה חדשה בשם קדימה, הקימו סיעה חדשה בכנסת ששמה אחריות לאומית והצטרפה אליה סיעת נוי של ח"כ דוד טל); או סיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מאיחוד
בין סיעות קיימות (כך קרה בכנסת ה-12 כאשר סיעות ר"ץ, מפ"ם ושינוי הקימו יחד את
סיעת מרצ). החוק קובע סייגים להכרה בסיעות חדשות.
החוק אינו מכיר בתנועות כישויות משפטיות. לעומת זאת,
תנועה יכולה להירשם כמפלגה, כעמותה, כחברה או כישות חוקית אחרת כלשהי. כלומר,
"תנועה" זו בסך הכל מילה או חלק של שם (למשל "תנועת נוער", "תנועת החרות", "התנועה
למען איכות השלטון בישראל" וכו').
|