 |
 |
|
|
��� ����� |
|
||||||
|
7/3/2006
מצ”ב החלטת יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופטת בית-המשפט העליון
ירושלים, ז' באדר התשס”ו 7 במרץ 2006 החלטה בענין פסילת חלק מתשדיר התעמולה לרדיו של רשימת חירות ביום 7.3.06 החלטתי למחוק שתי שורות מתוך תשדיר הבחירות שהכינה רשימת ”חירות” עבור תעמולת הבחירות המשודרת ברדיו. להלן נימוקי החלטתי. 1. נושא התשדיר שהכינה ”חירות” הוא עידוד הגירה של ערבים מישראל אל מדינות ערב. התשדיר נפתח בפזמון קצבי אשר במסגרתו מושרות השורות הבאות: ”ערבי טוב הוא לא ערבי מת ערבי טוב לפעמים רוצה לצאת” יצוין כי השורות הנזכרות לעיל אינן נאמרות באופן אחיד. המלים ”ערבי טוב” נאמרות באופן מודגש, המלים ”הוא לא” נאמרות בטון חלש יותר באופן משמעותי, והמלים ”ערבי מת” שוב נאמרות בצורה מודגשת כמו בתחילת המשפט. 2. לאחר ששמעתי את מלוא התשדיר החלטתי להורות על מחיקת שתי השורות הנזכרות לעיל. הודעתי על כך טלפונית לבא-כוח הרשימה, מר מיכאל קליינר, ולאחר חילופי דברים סבר וקיבל את החלטתי. זמן קצר לאחר מכן פנה אלי טלפונית מר קליינר והודיע כי לאחר מחשבה נוספת הוא מבקש להתנגד למחיקה וביקש כי אעלה נימוקי החלטתי על הכתב. מפאת הדחיפות וקוצר הזמן לא ארחיב בנימוקים ואעמוד להלן על עיקרי הדברים. 3. במסגרת שיקול הדעת שמפעיל יו”ר ועדת הבחירות בבוחנו את תשדירי התעמולה יש להתחשב בשני אינטרסים מנוגדים. האחד, הוא האינטרס של ההגנה על חופש הביטוי והשני, הוא האינטרס של שמירה על שלום הציבור. בין שני אינטרסים אלה יש לאזן. על מקומו הנכבד של עיקרון חופש הביטוי בשיטתנו אין צורך להרחיב. במסגרת תעמולת הבחירות מונח על כף המאזניים עיקרון חופש הביטוי הזוכה להגנה יתרה שכן לחופש הביטוי משמעות מיוחדת כאשר מדובר בביטוי פוליטי (ראו: בג”צ 869/92 זוילי נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השלוש-עשרה, פ”ד מו(2) 692, 706). אין ספק, כי החופש להחליף ולהשמיע דעות הינו חיוני לקיומו של הליך בחירה דמוקרטי. על הכף השניה של המאזניים מונח, כאמור, אינטרס הכלל בביטחון, בשלום ובסדר ציבורי. הימנעות מפגיעה ברגשות הציבור ובהם רגשות דתיים, לאומיים ואחרים הם חלק מאינטרס ציבורי זה (ראו האסמכתאות המופיעות בענין זה בבג”צ 212/03 חרות התנועה הלאומית נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ”ד נז(1) 750, 763; להלן: פרשת חרות). בפרשת חרות הנ”ל הובעו שתי דעות לענין נוסחת האיזון הראויה שיש להפעיל על מנת לאזן בין האינטרסים המתנגשים של הגנה על חופש הביטוי מחד-גיסא והצורך להגן על הציבור מאידך-גיסא. הנשיא ברק בפסק דינו קבע כי אין למנוע מראש את חופש הביטוי אלא אם כן מתקיימת ”ודאות קרובה” כי ”אם הביטוי יושמע תתרחש פגיעה קשה וממשית באינטרס הציבור” (עמוד 763 לפסק הדין). כן ציין הנשיא, כי כאשר הערך המוגן הוא רגשות הציבור יש להראות, בין השאר, כי חומרת הפגיעה היא מעבר לרמת הסיבולת הראויה. מנגד, השופט מצא הביע בפסק דינו עמדה לפיה נוסחת האיזון הראויה טעונה התחשבות בשיקולים נוספים וכי יו”ר ועדת הבחירות רשאי ”לפסול תשדיר תעמולה הכולל דברי הסתה לגזענות או תמיכה בתפיסה השוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית גם בהיעדר הסתברות כלשהי ששידורו יפגע בערכים שסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת נועד להגן עליהם” (עמוד 767 לפסק הדין). לשיטתי, המחלוקת בין חבריי אינה טעונה הכרעה בעניין שלפניי. שורות התשדיר שהחלטתי למחוק הן אכן בגדר הסתה לגזענות כמשמעותה בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת; לפיכך, על פי חוות דעתו של השופט מצא יש בכך טעם מספיק לפסילתן מתשדיר הבחירות. אולם, הפסילה האמורה מוצדקת גם על פי המבחן שהציב הנשיא ברק, לפיו ניתן לפסול מראש ביטוי רק כאשר קיימת ודאות קרובה כי הביטוי המושמע יפגע פגיעה קשה וממשית באינטרס הציבור, ופגיעה קשה וממשית ברגשות הציבור ובשלומו בכלל זה. 4. עיון בשתי השורות שנמחקו מהתשדיר מגלה כי ניתן בהן ביטוי לסיסמה גזענית פסולה. הביטוי ”ערבי טוב הוא לא ערבי מת” מתקשר בבירור לביטוי גזעני שיש לעקרו מהשורש שנוסחו ”ערבי טוב הוא ערבי מת”. הוספת המילה ”לא” בהקשר הדברים שבתשדיר אינה מפחיתה מהפגיעה הנוצרת עקב השימוש בסיסמה האמורה. מדובר, אפוא, בביטוי גזעני מובהק אשר קיימת ודאות קרובה כי יפגע ברגשות האוכלוסייה הערבית אם יתאפשר שידורו. כאמור, המלים ”הוא לא” בתשדיר נאמרות בטון חלש יותר באופן משמעותי מהמלים בפתיחת המשפט ובסיומו ובכך אף גובר הדמיון בין המלים בתשדיר לבין הסיסמה הגזענית הפסולה. יחד עם זאת, גם אם ייאמרו המלים ”הוא לא” בטון אחר הרי שבכך לא תוסר הגזענות הטמונה במשפט. אי אפשר להתעלם מהקצב והעוצמה של השיר בו נכללות השורות הנדונות ומהדבק הדברים והקשרם; כל אלה יחד יוצרים את האסוציאציה של הביטוי הפסול והגזעני. למותר להעיר כי עצם השימוש במושג ”ערבי טוב” בפתח השורות הנזכרות לעיל נושא אופי גזעני. תפיסה המצמידה לאדם תואר כלשהו רק בשל מוצאו ולאומיותו הינה תפיסה גזענית. כאשר הביטוי ”ערבי טוב” נאמר בהקשר של תשדיר המעודד הגירה של ערבים אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל ברור כי הקונוטציה של הביטוי היא שלילית ומכאן הוודאות הקרובה כי תיגרם פגיעה קשה ברגשות הציבור. אוסיף עוד, כי בעיניי הביטוי הגזעני שבתשדיר פוגע גם ברגשותיו של הציבור היהודי אשר היה והינו מטרה לפגיעתם של ביטויים גזעניים. בשל הנימוקים המפורטים לעיל יש לפסול את השורות הנזכרות מתוך התשדיר של רשימת ”חירות”. דורית ביניש שופטת בית המשפט העליון יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השבע-עשרה |
|||||
 © כל הזכיות שמורות, מדינת ישראל, 2006 נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: [email protected] |
