 |
 |
|
|
��� ����� |
|
||||||
|
21/2/2006
במצורף תמצית החלטתה של יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופטת דורית ביניש בעתירות לפסילת שמעון פרס, חיים רמון ודליה איציק, מרשימת המועמדים של מפלגת ”קדימה” בבחירות לכנסת ה-17.
תמצית ההחלטה בענין הבקשה לפסילתם של שמעון פרס, דליה איציק וחיים רמון מלהיכלל ברשימת המועמדים מטעם מפלגת קדימה בבחירות. 1. לועדת הבחירות הוגשו שתי בקשות לפסילתם של שמעון פרס, דליה איציק וחיים רמון. הבקשות הוגשו על ידי המוסד לבירור עתירות במפלגת העבודה ועל ידי מפלגת העבודה וסיעת העבודה בכנסת. ביסוד הבקשות עמדה הטענה כי פרס, איציק ורמון פרשו מסיעת העבודה ולא התפטרו בסמוך לכך מכהונתם בכנסת. נטען, כי מכוח הוראת סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת, פסולים הם מלהיכלל ברשימת ”קדימה” לכנסת הבאה. סעיף 6א הנ”ל קובע כי: ”חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת...” 2. בתגובה לבקשות טענו המשיבים כי לועדת הבחירות כלל אין סמכות לדון בעניינם משום שהסמכות לקבוע את פרישתו של חבר כנסת מסיעתו מסורה באופן בלעדי, על פי סעיף 61 לחוק הכנסת, לועדת הכנסת. מכל מקום, כך נטען, המשיבים התפטרו מכהונתם בסמוך לפרישתם מסיעת העבודה ועל כן, אין הם באים בגדר סעיף 6א הנ”ל. 3. היועץ המשפטי לממשלה הגיש תגובה מטעמו ובה נטען כי הסמכות מסורה לועדת הבחירות המרכזית. היועצת המשפטית לכנסת טענה בתגובה מטעמה כי הסמכות מסורה לועדת הכנסת. 4. השופטת ביניש נדרשה לטענות השונות ולאחר עיון בהן קבעה כי הסמכות לקבוע את דבר פרישתו של חבר כנסת, כאמור בסעיף 6א הנ”ל, מסורה לועדת הכנסת. 5. בהחלטה נאמר שהתכלית העומדת ביסודו של סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת היא ”להלחם בתופעת ה”קנייה” של חברי כנסת, תופעה שבאה לידי ביטוי בנוהג הפסול שהשתרש במערכת הפוליטית כאשר חברי כנסת הצביעו בניגוד לעמדות סיעותיהם בעבור תמורה אישית מהסיעות המתחרות”. יחד עם זאת, נקבע בהחלטה, כי סעיף 6א הנ”ל מבטא תכליות נוספות ש”עניינן הוא הצורך לשמור על תפקודה התקין של הכנסת ומניעת פגיעה בלתי מידתית בזכות להיבחר”. השופטת ביניש עמדה על התכליות האמורות וקבעה כי ”האיזון הראוי בין התכליות השונות...הוא הבסיס למסקנה כי יש להעדיף את הפרשנות לפיה קביעה בדבר פרישתו של חבר כנסת תיעשה על ידי ועדת הכנסת על פי ההליך הקבוע בסעיף 61 לחוק הכנסת”. הפרשנות האמורה מחזקת את הוודאות הנדרשת בדבר מעמדו של חבר הכנסת וכן היא מונעת פגיעה בלתי-מידתית בזכות להיבחר. יצוין, כי הפרשנות שהציעו המבקשים, היתה מביאה לשלילה מלאה של הזכות להיבחר מן המשיבים משום שבעת אישור הרשימות אין ניתן יותר להגיש רשימות חדשות. בנוסף עמדה השופטת ביניש בהחלטתה על משמעותו של מושג הפרישה ועל הכללים החלים ביחס לפרישה מתפקידים ציבוריים והשפעתם על הענין הנדון. עוד צוינו בהחלטה הקשיים העקרוניים והמעשיים העלולים להיווצר אם ההכרעה בשאלת הפרישה תימסר לידיה של ועדת הבחירות המרכזית. בין השאר, צוין הקושי בבירור העובדות בועדת הבחירות המרכזית בסד הזמנים הקצר שלפני הבחירות. 6. בסיכום ההחלטה נאמר כי: ”פרישה של חבר כנסת מסיעתו, שיש לה תוצאות משפטיות ביחס אליו, לסיעה שפרש ממנה ולסיעה שהוא מבקש להצטרף אליה, אינה ענין שניתן ל”הוכיחו” באמצעות קטעי עיתונות ותמלילי ראיונות בעת הדיון בועדת הבחירות המרכזית על אישור הרשימות. מדובר בסוגיה כבדת משקל בעלת השלכות משמעותיות על תפקוד הכנסת המכהנת והיא אף משפיעה על ההתמודדות בבחירות לכנסת הבאה. לפיכך, יש לברר סוגיה זו באופן יסודי ומסודר על פי ההליך הקבוע בחוק הכנסת ואין להותיר את השאלה לאינטרסים הפוליטיים השולטים בכיפה בתקופת הבחירות.” 7. בשולי הדברים עמדה השופטת ביניש בהחלטתה על הקושי הנוצר בהעדר מנגנון אוטומטי ל”הנעת” הדיון בועדת הכנסת בשאלת הפרישה והציעה למחוקק לשקול תיקון החוק בענין זה. 8. באשר לנסיבות הקונקרטיות בעניינם של המשיבים פרס, איציק ורמון נאמר בהחלטה, כי אין דין מעשים הנעשים בסמוך לתקופת בחירות כמעשים הנעשים במהלך כהונתה של הכנסת. בהתחשב בכך, ובנסיבות נוספות הקשורות בהתנהלות המשיבים, העירה השופטת ביניש, כי בנסיבות המקרה דנן ניתן לראות את המשיבים כמי שהתפטרו מכהונתם בסמוך לפרישתם מהסיעה, כדרישת החוק. |
|||||
 © כל הזכיות שמורות, מדינת ישראל, 2006 נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: [email protected] |
