 |
 |
|
|
��� ����� |
|
||||||
|
2/3/2006
יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופטת בית-המשפט העליון, דורית ביניש, דנה בעתירת חבר-הכנסת אברהם פורז ורשימת חץ להוציא צו מניעה נגד סיעת ש”ס בגין חלוקת ספרי תהילים לציבור במסגרת תעמולת בחירות לכנסת ה-17. בהחלטתה, הוציאה השופטת צו לתנועת ש”ס, להימנע מחלוקת ספר תהילים כשדפי הברכה של הרב כדורי ושל חבר-הכנסת ישי מוצמדים אליו, אך מאשרת לחלקו לאחר שיוצאו ממנו דברי הברכה שצורפו אליו. בהחלטתה מציינת השופטת ביניש:
תב”כ 7/17 המבקשים: ח”כ אברהם פורז – ת.ז. 0437260332. חץ – רשימה חילונית ציונית בראשות אברהם פורז נ ג ד המשיבה: ש”ס – התאחדות הספרדים שומרי תורה בקשה למתן צו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי”ט-1959 החלטה לפניי בקשה למתן צו מניעה לפי סעיף 17ב(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי”ט-1959 (להלן: חוק התעמולה או החוק), אשר יורה למשיבה להימנע מלחלק ספרי תהילים מטעמה במסגרת תעמולת הבחירות שלה לכנסת השבע-עשרה. 1. המבקש 1 עומד בראש רשימה (המבקשת 2) המתמודדת בבחירות לכנסת השבע-עשרה. בבקשה שהוגשה מטעם המבקשים נטען, כי המשיבה, תנועת ש”ס, הצהירה שבכוונתה לחלק במסגרת תעמולת הבחירות שלה ספר תהילים במתנה לכל דורש. כן צוין בבקשה כי המשיבה מבטיחה באתר האינטרנט שלה לשלוח ספר תהילים במתנה לכל אדם שירשום את פרטיו בטופס המופיע באתר. על פי טענת המבקשים, חלוקת ספר התהילים על ידי המשיבה מנוגדת לסעיף 8 לחוק התעמולה באשר היא מהווה חלוקת מתנות אסורה. כן נטען, כי חלוקת הספר האמור מהווה שוחד בחירות, בניגוד לסעיף 122(1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ”ט-1969 (להלן: חוק הבחירות לכנסת). עוד הוסיפו המבקשים וטענו, כי ספר תהילים הינו בגדר ”קמיע” ולפיכך חלוקתו אסורה גם על פי סעיף 122(6) לחוק הנ”ל. בשל האמור עותרים המבקשים לצו שיאסור על המשיבה לחלק את ספר התהילים לציבור. 2. לאחר שהתקבלה הבקשה לצו מניעה הוריתי למשיבה להגיש תגובה מטעמה. בתגובה נטען, כי חלוקת ספר התהילים אינה בגדר מתן מתנה משום שהספר אמור להימסר רק למי שיבקש לקבלו. כן נטען, כי עלותו של הספר היא זעומה וממילא אין לראות בו מתנה. בנוסף נטען, כי בעבר נאסר על המשיבה לחלק ספר תהילים אשר היו מצורפות אליו ברכות אולם בענייננו, אין מצורפות ברכות לספר ועל כן, החלוקה מותרת. בתשובה לטענת השוחד ציינה המשיבה, כי מהוראות החוק עולה, כי שוחד שניתן חייב להיות בעל ערך כלכלי כלשהו ומכיוון ששוויו הכלכלי של ספר התהילים הינו זעום, הרי שאין לראות בנתינתו משום מתן שוחד בחירות. המשיבה הוסיפה וטענה, כי אין לראות בספר תהילים משום ”קמיע”, אשר חלוקתו לציבור נאסרה בחוק הבחירות לכנסת. לבקשתי, צורף לתגובת המשיבה ספר התהילים אותו מבקשת היא לחלק. מדובר בספר תהילים שהוא כפנקס קטן בכריכה רכה, ועל כריכתו הקדמית מתנוססת תמונתו של הרב יצחק כדורי ז”ל. על הכריכה האחורית מודפס סמלה של המשיבה ותפילת הדרך. סמל המשיבה מופיע גם בדף הראשון של הספר. בנוסף, לעמודים הראשונים של הספר הוצמדו דפים ובהם דברים שנכתבו על ידי הרב כדורי ז”ל ולידם דברים שנכתבו על ידי ראש תנועת ש”ס, חבר הכנסת אלי ישי. בדפי הלוואי האמורים פונה הרב כדורי בדברים ל”אחינו בני ישראל בארה”ק” ומביע את תמיכתו במשיבה. בסיפא של הדברים נכתב: ”ולפיכך אני בא כאן שוב באופן הברור והחד-משמעי ובקריאה של חיבה, שכל אחד ואחד הדואג לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל, חייב להצביע לתנועת ש”ס...ובזה נקדש כולנו שם-שמים ונסייע להחיש גאולת ישראל ופדות עמו”. חבר הכנסת ישי אף הוא פונה לציבור ומבקש את תמיכתו במשיבה ובסיפא של דבריו נכתב: ”יהי נא ספר קדוש זה, לאות על המחויבות ההדדית בינינו, ומנחת אהבה מאתנו הרואים עצמנו שולחי עמך ישראל לעמוד על המשמר ולשים קץ לגישה הנואלת אשר המיטה חרפה וחורבן על ציבור גדול.” 3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובספר שצורף לתגובה החלטתי לזמן את הצדדים לדיון לפניי. בדיון שנערך הודעתי לבאי-כוח המשיבה כי קיים קושי בחלוקת הספר במתכונתו הנוכחית, כפי שהיא מתוארת לעיל. עקב הערותיי, היה בא-כוח המשיבה, חבר הכנסת נסים דהאן, מוכן להסיר את סמל המשיבה מהספר וכן להסיר את דבריהם של הרב כדורי וחבר הכנסת אלי ישי, אך ציין כי עצם הפצת ספר התהילים בקרב הציבור אין בה פסול. לאחר בדיקה טכנית, התברר כי לא ניתן יהיה להסיר את הסמל של המשיבה, אולם ניתן יהיה להפריד ולהוציא מן הספר את מכתביהם של הרב כדורי וחבר הכנסת אלי ישי. משנתקבלו נתונים אלה הגיעה העת ליתן את הכרעתי. 4. השאלה שהתעוררה במקרה דנן אינה שאלה פשוטה. המשיבה מבקשת לחלק ספר תהילים לציבור הבוחרים והקביעה אם מדובר במתנה, בשוחד בחירות או בקמיע אינה ברורה מאליה. מחד-גיסא, אין חולק למעשה, כי לספר המחולק אין ערך כספי ממשי. מאידך-גיסא, הספר אינו חסר ערך כמובן, וערכו טמון במהותו ובמשמעויות הנלוות אליו. האם יש לאסור על חלוקת הספר? זוהי השאלה הניצבת לפניי. 5. סעיף 8 לחוק התעמולה קובע כי ”לא תהא תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות”. סעיף 122(1) לחוק הבחירות לכנסת אוסר על מתן שוחד לבוחר. סעיף 122(6) לחוק הבחירות לכנסת קובע כי ”המשדל אדם להצביע או להמנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת, בדרך של...הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע; לענין זה, ”קמיע” – לרבות כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עימו” דינו מאסר או קנס. שלוש החלופות הללו בחוק עוסקות בענין אחד: האיסור המוטל על פיתוי בוחרים להצביע בכלל, או בעד רשימה מסוימת, באמצעים שאינם כשרים, בשל כוחם להניע בוחר להכרעה בבחירות. כידוע, במסגרת תעמולת הבחירות מנסה כל רשימה לשכנע את ציבור הבוחרים לתמוך בה. ברם, אמצעי השכנוע בהם רשאיות הרשימות המתמודדות להשתמש אינם בלתי מוגבלים. כך, למשל, אסור לאיים על אדם על מנת לגרום לו להצביע בדרך מסוימת (סעיף 122(3) לחוק הבחירות לכנסת) ואסור להציע לאדם עבודה אם יצביע בדרך מסוימת (סעיף 122(4) לחוק). על כל אדם להצביע על פי מצפונו ומיטב הבנתו והאיסורים הנזכרים לעיל נדרשים על מנת להגן על זכותו של הבוחר להצביע באופן חופשי ומושכל ועל מנת למנוע מצב שבו האדם מצביע שלא על פי רצונו החופשי. בשל האמור נאסרה גם חלוקת מתנות במסגרת תעמולת בחירות שכן מדובר למעשה במתן שוחד ונאסר על הרשימות לשדל מצביעים באמצעות הבטחה לברכה או חלוקת קמיעות, שכן בכך יש כדי ליצור השפעה בלתי הוגנת על דרך ההצבעה והדבר עלול לגרום לבוחרים לשקול שיקולים שאינם ממין הענין ואינם מבטאים בחירה חופשית (ראו: החלטתו של השופט חשין בתב”כ 4/16 פינס נ' תנועת ”אהבת ישראל” והאסמכתאות הנזכרות שם). כך, למשל, נאסר בעבר על המשיבה לחלק בקבוקי ”שמן סגולה” במסגרת תעמולת בחירות מהסיבה כי יש בכך משום חלוקה אסורה של מתנות (ראו: תר”מ 94/98 סיעת ”ירושלים עכשיו” נ' מפלגת ש”ס). כן נאסר על המשיבה לחלק את הספר ”רזיאל המלאך” מהטעם שמדובר בחלוקת קמיעות אסורה (תר”מ 29/03 סיעת מר”צ נ' רשימת ש”ס). השאלה בענייננו היא, האם חלוקת ספר התהילים על ידי המשיבה הינה בגדר חלוקת מתנות בניגוד לסעיף 8 לחוק התעמולה, או בגדר שידול להצביע בדרך של מתן שוחד או הבטחת ברכה או מתן קמיע. 6. כפי שציינתי לעיל, לספר התהילים נשוא הבקשה אין ערך כספי ממשי וערכו הינו במהות הטמונה בו. יש לציין גם, כי יש מקום להבחנה בין המקרים שהוזכרו לעיל לבין ספר תהילים. ספר התהילים כשלעצמו אינו בגדר חפץ שמיוחסות לו סגולות מיסטיות והוא אינו מוחזק כקמיע כפי שמוחזק למשל הספר ”רזיאל המלאך” שהוזכר לעיל. יחד עם זאת, חלוקת הספר במתכונת המתוארת במהלך תקופת הבחירות הינה בהחלט בעייתית ואף אם המשיבה, כטענתה, מחלקת ספרי קודש במשך כל השנה, הרי שבתקופת הבחירות חלים דינים מיוחדים בענין חלוקת פריטים בעלי ערך, ולאו דווקא ערך כלכלי, על ידי הרשימות המתמודדות. 7. עמדתי לעיל על תיאור ספר התהילים אותו מבקשת המשיבה לחלק לציבור ונראה, כי הפסול העיקרי שנפל בספר הוא שצורפו אליו דברי הברכה של הרב כדורי וחבר הכנסת ישי. מדברים אלה, המובאים בעמודים הראשונים שהוצמדו לספר, עולה המסר כי חובה על אדם מאמין להצביע עבור המשיבה. מסר זה הינו, כמובן, פסול ואין ניתן להשתמש בחלוקת ספר התהילים על מנת להעבירו. כאמור, חבר הכנסת דהאן נעתר תחילה בדיון בפניי להצעה להסיר מהספר את הסממנים המזהים של המשיבה ואת דברי הברכה האמורים, אולם בסופו של דבר התברר, כי מבחינה טכנית-מעשית ניתן להסיר בשלב זה אך ורק את דברי הברכה ואין ניתן להסיר את סמלה של המשיבה. השאלה היא, אפוא, האם ניתן להפיץ את ספר התהילים כשסמלה של המשיבה מופיע בו. לאחר ששקלתי את הטיעונים השונים הגעתי לכלל מסקנה, כי אף שראוי היה שסמל המשיבה לא יופיע בספר, אין בכך טעם מספיק כדי למנוע את הפצת הספר. איני סבורה שניתן לראות בחלוקת ספר התהילים נשוא הבקשה משום חלוקת מתנה אסורה או מתן שוחד בחירות ואין לקבוע כי יש בעצם חלוקת הספר כדי להשפיע באופן פסול על שיקול דעתם של הבוחרים. כמו כן, איני סבורה כי ניתן להתייחס לספר התהילים כאל ”קמיע” שכן אין מדובר בחפץ הנחשב לבעל תכונות מיסטיות כשהוא לעצמו. אכן, קריאת פרקי תהילים נתפסת בעיני חלק מהציבור כסגולה להצלחה ולהגנה מפני רעות, אך בחלוקת הספר ללא תוספות אין משום שידול בוחרים בדרך של מתן קמיע. 8. בהתחשב באמור, החלטתי להתיר את חלוקת הספר על ידי המשיבה לאחר שיוצאו ממנו דברי הברכה שצורפו אליו. אכן, מוטב היה אם סמלי המשיבה לא היו מופיעים על הספר אך בנסיבות הקיימות לא ראיתי לאסור על חלוקת הספר רק בשל כך. אשר על כן, ניתן בזה צו המורה למשיבה להימנע מחלוקת ספר התהילים כשדפי הברכה של הרב כדורי ושל חבר הכנסת ישי מוצמדים אליו. בנוסף לאמור לעיל אציין כי בעת הדיון הצגתי בפני באי-כוח המשיבה שתי תלונות נוספות שהגיעו אלי בדבר חלוקה של הספר ”רזיאל המלאך” על ידי פעילים מטעם המשיבה, אף על-פי שהפצתו נאסרה בעבר על-ידי יו”ר ועדת הבחירות כפי שצוין לעיל. באי-כוח המשיבה הצהירו לפניי כי הם מסתייגים מחלוקת ספר זה, שנחשב ללא ספק לקמיע, ואשר חלוקתו לבוחרים הינה אסורה. הם אף הצהירו כי הודיעו לפעילים שלא לחלק את הספר האמור וטענו שהדבר נעשה על ידי הפעילים באופן עצמאי. יודגש, כי הטלת האחריות על הפעילים בשטח אינה מקובלת עלי, וכל רשימה אחראית למעשים הנעשים בשמה על-ידי פעיליה. מכל מקום, באי-כוח המשיבה התחייבו להורות לפעילים מטעמם שלא לחלק ספר זה, והתחייבותם זו מקובלת עלי. לפיכך, אני נותנת להתחייבות שלא להפיץ את הספר ”רזיאל המלאך” תוקף של צו מניעה. דורית ביניש שופטת בית המשפט העליון יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השבע-עשרה |
|||||
 © כל הזכיות שמורות, מדינת ישראל, 2006 נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: [email protected] |
