תעמולת בחירות מתחילה מספר חודשים לפני הבחירות עצמן, ובמהלכה עושות המפלגות שימוש באמצעי התקשורת השונים על מנת להציג את עמדותיהן ואת מועמדיהן ולשכנע את הציבור לבחור בהן. במדינת ישראל עושים מאמצים רבים כדי שתעמולת הבחירות תהיה ישרה, שוויונית והוגנת. לשם כך נחקק בשנת 1959 חוק הבחירות לכנסת חוק הבחירות לכנסת נחקק ב-1969 ומגדיר את כל הנושאים הנוגעים לבחירות לכנסת בישראל - הזכות לבחור ולהיבחר, גיבוש מפלגה, אזורי הקלפי ועוד., המגדיר את ההגבלות במהלך תעמולת בחירות. באופן כללי, על תעמולת הבחירות לשמור על עקרון השוויון ולהבטיח את חופש הביטוי.
בתקופת כהונתו של זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל, הטלוויזיה הישראלית החלה לשדר את שידוריה הראשונים.
איסור על תעמולה המנוגדת לחוק הבחירות הגבלת התעמולה באמצעי התקשורת - 90 יום לפני הבחירות יש לרסן ולרכך את התעמולה באמצעי התקשורת השונים, 60 יום לפני הבחירות קיים איסור מוחלט על קיום תעמולת באמצעי התקשורת, ו-30 יום לפני הבחירות אסור לשדר ריאיונות עם מועמדים לבחירות או אירועים שמועמדים לבחירות לוקחים בהם חלק. (מגבלות אלו אינן חלות על שידורי תעמולת הבחירות המסודרים, המורשים לשידור בטלוויזיה לקראת יום הבחירות, לפני קביעת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית). זמן שידור מוקצב לכל מפלגה – כל מפלגה מקבלת זמן שידור קצוב מראש, הנקבע על פי גודל המפלגה. בדיקת התעמולה – שידורי התעמולה ייבדקו וייבחנו לפני שידורם, על ידי יו"ר ועדת הבחירות. פרסום רק במקומות מורשים – פרסום מודעות שעניינן תעמולת בחירות יורשו רק גבי לוחות מודעות שנועדו לכך והוקצו לכך מראש. איסור על תעמולה המכוונת לחיילים – מותר לקיים תעמולת בחירות רגילה, המופנית גם לחיילים, אולם אסור לכוון תעמולת בחירות לחיילים בלבד. בנוסף, חודשיים לפני הבחירות אסור לקיים במחנות צה"ל פעילות הסברה בנושאים הקשורים לפוליטיקה או בחירות.
כדי לשמור על תהליך בחירות דמוקרטי והוגן, קיימים חוקים ונהלים המגינים על חוקיות הבחירות ועל טוהר הבחירות. בישראל עושים זאת בדרכים הבאות: פיקוח על הבחירות: הפיקוח על מערכת הבחירות נעשה בעיקר על ידי ועדת הבחירות המרכזית ועדת הבחירות המרכזית הוועדה האחראית על התנהלות מערכת הבחירות. תפקידיה – לפקח על הסדר של הבחירות, על ההצבעה ועל תוצאות הבחירות. , שהיא הממונה על קיום מערכת בחירות נקייה והוגנת, פועלת לפי חוק הבחירות לכנסת חוק הבחירות לכנסת נחקק ב-1969 ומגדיר את כל הנושאים הנוגעים לבחירות לכנסת בישראל - הזכות לבחור ולהיבחר, גיבוש מפלגה, אזורי הקלפי ועוד. ובסמכותה לפסול מפלגה שחורגת מהנהלים. בראש ועדת הבחירות המרכזית עומד שופט בית-המשפט העליון ו-30 נציגים של סיעות בכנסת. ועדה זו אחראית גם על פיקוח וניהול ספירת הקולות ופרסום התוצאות. תעמולת בחירות תעמולת בחירות תהליך תקשורתי יזום המתבצע על ידי המועמדים לבחירות לכנסת. במסגרת תעמולת בחירות מציגים המועמדים את המצע שלהם ומנסים לשכנע את הציבור לבחור בהם. הדרכים לביצוע תעמולת בחירות הם רבים: בעל-פה, בכתב, בריאיונות, בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט, בשלטי חוצות ובאמצעים רבים נוספים. מבוקרת: על פי חוק הבחירות לכנסת חוק הבחירות לכנסת נחקק ב-1969 ומגדיר את כל הנושאים הנוגעים לבחירות לכנסת בישראל - הזכות לבחור ולהיבחר, גיבוש מפלגה, אזורי הקלפי ועוד., יש לתעמולת בחירות כללים ברורים, שאין להפר אותם: א. אסור שהתעמולה תפגע בעקרונות הדמוקרטיה דמוקרטיה שלטון העם באמצעות נציגים. בדמוקרטיה העם בוחר את נציגיו, והנציגים מקבלים מהעם את הסמכות לשלוט על פי דרכם.ב. התעמולה בטלוויזיה וברדיו מוגבלת, ולכל מפלגה מוקצב זמן שידור בהתאם לגודל שלהג. אין לנהל תעמולת בחירות במקומות ציבוריים או בלוחות מודעות, אלא במקומות שנקבעו לכך מראש ובלוחות שהוקצו מראש לצורך תעמולת בחירות חשאיוּת: במהלך הבחירה עצמה בקלפי קלפי התיבה לתוכה מכניסים את מעטפות ההצבעה בבחירות לכנסת ו/או בבחירות לרשויות מקומיות. , הבוחר זכאי לחשאיות מלאה, הוא לא חייב לדווח לאף אחד על בחירתו והוא מבצע את ההצבעה לבד, בחדר מבודד, על ידי מעטפה סגורה. שימוש הוגן בכספים: מערכת בחירות, ובעיקר תעמולת בחירות, כרוכה בהוצאות כספיות גבוהות. על מנת להבטיח שימוש הוגן ונכון בכספים, חוקקה הכנסת את "חוק מימון המפלגות חוק מימון המפלגות נחקק ב-1973 ומאז עובר תיקונים ועדכונים כל הזמן. החוק מאפשר לכל מפלגה לקבל תקציב מהמדינה למימון הפעילות שלה. התקציב נקבע על פי מספר חברי הכנסת שבה, והוא אמור למנוע שחיתויות ולקיחת כספים לא חוקיים. " (1969), המסדיר הקצבה של סכומי כסף לכל אחת מהמפלגות, ומפקח על שימוש נכון בכספים.
