|
|
 |
![ל"ג בעומר](/NR/rdonlyres/D3929265-92F0-4C53-B7C2-765D2F5255D3/0/lagbaomerhead.jpg "ל"ג בעומר") |
|
|
|
|
|
|
| החג במקורות |
 |
ל"ג בעומר, היום ה-33 לספירת העומר, איננו מוזכר בתנ"ך, במשנה, בגמרא ואף לא בספרות הגאונים שנכתבה אחריה. החג מוזכר ברמז בגמרא, במסכת יבמות: "שנים-עשר אלף זוגים תלמידים שהיו לו לרבי עקיבא ומתו כולם במגיפה בין פסח לעצרת (שבועות)". הפרשנים בגמרא מסבירים שבל"ג בעומר פסק מותם של תלמידי רבי עקיבא (136-50 לספירה), מגדולי החכמים בדורו ומנהיגו הרוחני של מרד בר כוכבא. זהו אכן אחד ההסברים הנפוצים במקורות לקיומו של החג שנקבע כחג קטן, שבו נוהגים לשמוח ולהפסיק ממנהגי האבלות הנהוגים בימי ספירת העומר. קיימים מספר הסברים נוספים לקיומו של ל"ג בעומר:
 רבי שמעון בר יוחאי, מתלמידיו של רבי עקיבא, חי בתקופת מרד בר כוכבא, במאה השניה לספירה, ועל-פי המסורת, הוא שכתב את ספר הזוהר – ספר היסוד של הקבלה. על-פי המסופר בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לג) היה שמעון בר יוחאי ממתנגדי השלטון הרומי, ומשום כך נאלץ לברוח. בר יוחאי התחבא במשך 12 שנה עם בנו במערה – עד מות הקיסר הרומי וביטול הגזירות נגד היהודים.
לפי המסורת ל"ג בעומר קשור לאירועים שונים בחייו של רבי שמעון בר יוחאי – היום שבו הוסמך להיות רב, היום שבו התחתן והיום שבו נפטר. בספר הזוהר מסופר כי ביום מותו של רבי שמעון בר יוחאי היה ביתו אפוף אש, ולזכר אותה אש נוהגים להדליק מדורות.
יום חג לזכר נצחונו של בר כוכבא במרד נגד הרומאים, ולזכר גבורתם של אנשיו. לפי המסורת חל ביום זה מפנה מכריע לטובה בימי מרד בר כוכבא.
ראשית המרד הגדול ביהודה. משואות הודלקו ברחבי הארץ להודיע על התחלת המרד, וייתכן שמכאן גם נובע מנהג הדלקת המדורות בערב זה.
|
|
|
| ספירת העומר |
|
בתורה כתוב: "...כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, וקצרתם את קְצִירָהּ, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכוהן." (ויקרא, פרק כ"ג פס' י'). ה"עומר", אלומה קטנה של שיבולים שנקשרו יחדיו, היא המנחה שהתורה מצווה על החקלאים להביא לאלוהים כהכרת תודה על על ראשית הקציר ותקווה להמשכו המוצלח. את העומר הביאו מהשעורה, שמבשילה לפני החיטה. מכיון שתחילת קציר השעורים הוא בחודש ניסן, החודש בו חל חג הפסח, הביאו את העומר לבית המקדש ביום ראשון של חול המועד פסח, אז ערכו בבית המקדש טקס מיוחד של הנפת עומר שבלים מראשית הקציר.
כיום אנו מציינים את היום שבו הביאו את העומר במצווה אחרת המכונה ספירת העומר. בספר ויקרא (פרק כ"ג, ט"ז-י"ז) כתוב: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". על פי הכתוב, יש לספור את הימים שממחרת היום הראשון של חג הפסח ("ממחרת השבת" ) ועד חג שבועות, סך הכל שבע "שבתות", כלומר שבעה שבועות שהם בסך הכל 49 ימים. "ספירת העומר" מסמלת את הקשר בין חג הפסח ויציאת מצרים - ובין חג השבועות וקבלת התורה בהר סיני. בכל ערב, תחילת היום לפי הלוח העברי, סופרים ואומרים את היום והשבוע לספירת העומר.
יש הנוהגים מנהגי אבלות בימי ספירת העומר: לא מקיימים שמחות, לא מתחתנים, לא לובשים בגד חדש, לא מסתפרים ולא מתגלחים. ל"ג בעומר הוא אחד ממספר ימים יוצאי דופן שבהם לא נהוג להתאבל, ואף נהוג להעביר ליום זה את כל חגיגות הנישואין שלא נחגגו במהלך ספירת העומר. הימים האחרים הם ראש חודש אייר, ראש חודש סיוון וכן יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. הסיבות לאבל נעוצות במספר מאורעות קשים שאירעו בתקופה זו על פי המסורת היהודית, ובראשם מותם של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא בימי מרד כוכבא. לא ידוע ממה מתו, היסטוריונים מניחים כי הם מתו במרד עצמו, אך לפי המסופר בתלמוד מדובר במגיפה קשה.
|
|
|
| שמו של החג |
|
ל"ג בעומר נחוג בי"ח באייר, וכשמו כן הוא, היום ה- 33 מתוך 49 ימי ספירת העומר, הספירה המתחילה ביום השני של חג הפסח. ל"ג בעומר אינו תאריך וגם אינו שֵׁם – אלא מספר סידורי בלבד.
ל"ג בעומר, התנועה הציונית ומדינת ישראל
מהמאה ה-19 ואילך אימצה התנועה הציונית יום זה כיום בעל משמעות מיוחדת והרבה אירועים מרכזיים הקשורים לציונות ולמדינת ישראל אירעו ביום זה:
תנועת "אהבת ציון" נוסדה בל"ג בעומר, תרמ"ה (1885).
יום תנועות הנוער הציוניות צוין בוורשה שבפולין בל"ג בעומר תרע"ו (1916).
הגדנ"ע - גדודי הנוער, נוסד בל"ג בעומר תש"א (1941).
הפלמ"ח נוסד בל"ג בעומר תש"א (1941).
צה"ל נוסד בל"ג בעומר תש"ח (1948). |
|
|
|
|
כיצד לדעתך ניתן לשפר דף זה?
כיצד דף זה עזר לך?
* יש למלא מידע רלוונטי
אם אתה מעוניין לקבל מענה מצוות ממשל זמין, הזן כתובת דואר אלקטרוני ליצירת קשר
דואר אלקטרוני
* יש למלא כתובת דוא''ל חוקית
הפעולה נכשלה
עקב בעיות במערכת הדואר לא ניתן לשלוח את הטופס.
|
|
|
|
|
