gov.il
י' טבת תשס"ט 06/01/2009
ערבית אנגלית
חיפוש:
gov.il
בכל אתרי הממשלה
חפש
עמוד הבית
משרדים ורשויות
נושאים
קהלי יעד
שירותים בקליק
gov.il Welcome to the Israel Government Portal gov.il
 עמוד הבית   ל"ג בעומר   מנהגי החג   
ל"ג בעומר
מנהגי החג
 

ל"ג בעומר נחוג בי"ח באייר, וכשמו כן הוא, היום ה- 33 מתוך 49 ימי ספירת העומר. ביום זה  נוהגים להפסיק את מנהגי האבלות הנהוגים בימי ספירת העומר, להדליק מדורות, לשמוח בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, לערוך חתונות ולספר את הילדים תספורת ראשונה.

 
הדלקת מדורות
בל"ג בעומר נוהגים להדליק מדורות אש ולרקוד מסביבן כל הלילה. הסיבה למנהג זה אינה לגמרי ברורה אך מייחסים שני הסברים למנהג הדלקת המדורות:
 הסבר המבוסס על הקשר בין מרד בר כוכבא ובין ל"ג בעומר: המורדים הדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד והמדורות שמדליקים היום בל"ג בעומר הן זכר לאותן משואות.
 על-פי המסופר בספר הזוהר, ביום מותו של רבי שמעון בר יוחאי הוא קרא לחבריו וביקש לגלות להם סודות מתורות הסוד, אך ביתו עלה באש, ולזכרה של האש נהגו להדליק מדורות ביום פטירתו – יום ל"ג בעומר.
ההילולה במירון על קבר רבי שמעון בר יוחאי
בל"ג בעומר נהוג לערוך ההילולה (חגיגה) ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, סמוך לצפת. המקובלים שחיו בצפת במאה ה-16 הם שהנהיגו את ההילולה על קברו של שמעון בר יוחאי – הילולא דרשב"י.

לפי המסורת, רבי שמעון בר יוחאי נפטר ביום זה וביום פטירתו עלתה נשמתו לשמים וכביכול התאחדה עם עולמות עליונים. איחוד זה נחשב למעין חתונה, ומכאן הנוהג לקיים בל"ג בעומר הילולה – שמחת חתונה – על קברו.
תספורות לילדים
החלאקה (מהמילה הערבית לתספורת) הוא טקס מיוחד המתקיים בל"ג בעומר ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. ביום זה נהוג להביא את הילדים אשר מלאו להם שלוש שנים לקבר ולערוך להם את התספורת הראשונה בחייהם.
עריכת חתונות
על פי "שולחן ערוך" לא נהגו להתחתן בימי ספירת העומר, בשל האבל על מותם של תלמידי רבי עקיבא. ביום ל"ג בעומר נוהגים להפסיק את האבל, הנהוג בזמן ספירת העומר, ולקיים חתונות, כביטוי לשמחת החג.
חץ וקשת
בל"ג בעומר נהוג לצאת לשדות עם חץ וקשת.
לקשר בין ל"ג בעומר לחץ וקשת קיימים מספר הסברים:
 בני נוער יהודים בחו"ל נהגו בעבר לצאת לשדות וליערות בל"ג בעומר עם חץ וקשת. יש הסבורים שמנהג זה בא לציין את ניצחונו של בר כוכבא על הרומאים ביום זה או לכל הפחות להזכיר את מרד בר כוכבא ברומאים. אחרים מסבירים מנהג זה בהשפעת הסביבה הלא יהודית – בני הנוער באירופה נהגו לצאת בתקופה זו לשדות וליערות ולהשתתף בתחרויות ריצה וקליעה למטרה בחץ וקשת.

 יש המפרשים את הפסוק: "ללמד בני יהודה קשת" שבל"ג בעומר תיראה הקשת בצבע אחר והגאולה תבוא.

 על פי חז"ל, בימי רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה קשת בשמים. הקשת מסמלת סוף לפורענות על פי התורה, שם מסופר שאחרי המבול, בימי נוח, האל ברא קשת שהיתה סימן שיותר לא יהיה מבול או פורענות בעולם. רבי שמעון בר יוחאי היה צדיק שבכוחו היה להגן מפני הפורענות ולא היה צורך באות הקשת.

 קשתות וחיצים שימשו בימי בר-כוכבא ככלי הנשק העיקריים בקרב, והילדים נהגו להתאמן ב"משחקי מלחמה" לזכר אימוני חיילי בר כוכבא.

 תלמידי החכמים היו מתאספים בשדות ובחורשות ללמוד תורה עם תלמידיהם, בניגוד להוראות הרומאים. הם לקחו אתם חצים וקשתות וכשנתגלו על ידי הרומאים, טענו שיצאו לשחק.
האם דף זה עזר לך?      כן  לא

שלח לחבר      שלח לחבר
טפסים
תשלומים
מדריכים
מכרזים
דרושים בשירות המדינה
שירות התעסוקה
W3C-WAI העמוד עומד בקריטריונים לרמה 1 לפי הנחיות הנגישות של