|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
| החג במקורות |
 |
המקורות הראשונים שמספרים על האירועים ההיסטוריים ועל קביעת חנוכה כחג, הם ספרי חשמונאים (מקבים) א' ו-ב', מה'ספרים החיצוניים' – ספרים שלא נכללו במקרא אך השתמרו ביוונית ותורגמו לעברית בעת החדשה.
"אָז אָמְרוּ יְהוּדָה וְאֶחָיו: הִנֵּה נִגְּפוּ אֹיְבֵינוּ, נַעֲלֶה לְטַהֵר אֶת הַמִקְדָשׁ וּלְחַנְּכוֹ... אָחֲרֵי-כֵן לָקְחוּ אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת עַל פִּי הַתּוֹרָה, וּבָנוּ מִזְבֵּחַ חָדָשׁ... בָּנָו אֶת הַמִקְדָשׁ וְאֵת אְשֶׁר בְתוֹךְ הַבַּיִת... וּבְיוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי הוּא חֹדֶשׁ כִּסְלֵו... הִקְרִיבוּ קָרְבָּן עַל פִי הַתּוֹרָה עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר עָשֹׁוּ... שְׁמֹנָה יָמִים חָגְגוּ אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבַּח... וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה עַד מְאֹד בָעָם, וְחֶרְפַּת הַגּוֹיִים סָרָה. יְהוּדָה וְאֶחָיו וְכָל קְהַל יִשְרָאֵל קָבְעוּ לָחֹג אֶת יְמֵי חֲנֻכַּת הַמִזְבֵּחַ בְּמוֹעֲדָם בְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שְׁמוֹנָה יָמִים מִיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו בְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן.
(חשמונאים א', פרק ד', ל"ו – ס"א. תרגום מיוונית: א. ש. הרטום)
במקורות התלמודיים הועבר הדגש מגבורת החשמונאים אל הנס שהתרחש:
"מאי חנוכה?
...שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח כחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה."
(בבלי, שבת, כ"א, ע"ב) |
|
|
| תולדות החג וצביונו |
|
חג החנוכה נקבע על ידי החשמונאים כזכר לניצחונם על היוונים, וכהודיה ושמחה על חידוש עבודת הקודש בבית המקדש. צביונו הראשוני היה דתי ולאומי כאחד. בזכות גבורת החשמונאים חודשה הריבונות היהודית בירושלים והתאפשרה חנוכת המזבח.
בתקופת הגלות שללו חכמי ישראל כל ניסיון לחדש בכוח את הריבונות היהודית בארץ ישראל, והדגש בחג הועבר אל ההיבט הנסי. במרכז החג הושם סיפור נס פך השמן. סביב מוטיב זה התפתח צביונו של החג, נגזרו הסמלים והמנהגים הקשורים בו, שמטרתם 'פרסום הנס'.
בעת החדשה אימצה התנועה הציונית את ההיבט הלאומי של החג וצמצמה את ההיבט הדתי. חג החנוכה נעשה סמל לגבורה יהודית וליכולתו של העם להביס את אויביו, לנצח את ההתבוללות, ולחדש את ריבונותו בארץ ישראל. |
|
|
| שמות החג |
|
חג החנוכה – מקור השם חנוכה הוא כנראה מלשון חנוכת המזבח. הסבר מפולפל יותר מפרש: 'חנו כ"ה', כלומר בכ"ה בכסלו חנו ישראל מאויביהם – זכו בניצחון.
חג האורים – כך מכנה את חג החנוכה ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (פלוויוס) ב'קדמוניות היהודים', וקושר שם זה לחגיגות שערך העם לאחר טיהור המקדש והדלקת המנורה בבית המקדש. שם זה מבטא גם את מצוות הדלקת נרות חנוכה, והוא מתרגם את השם הלועזי שניתן לחג: Festival of lights.
|
|
|
|
|
כיצד לדעתך ניתן לשפר דף זה?
כיצד דף זה עזר לך?
* יש למלא מידע רלוונטי
אם אתה מעוניין לקבל מענה מצוות ממשל זמין, הזן כתובת דואר אלקטרוני ליצירת קשר
דואר אלקטרוני
* יש למלא כתובת דוא''ל חוקית
הפעולה נכשלה
עקב בעיות במערכת הדואר לא ניתן לשלוח את הטופס.
|
|
|
|
|
|
|
|
