שינויים בשיטת הבחירות

בחירות נפרדות לכנסת ולראשות הממשלה

שיטת הבחירות היחסית-ארצית הנהוגה בישראל מעוררת מחלוקת בקרב אנשי פוליטיקה, אקדמיה, משפטים ועיתונות. המתנגדים לה מונים את חסרונותיה ובהם:

• היווצרותן של מפלגות רבות – דבר המאפשר 'סחטנות' פוליטית
• חוסר יציבות של השלטון בשל הכוח הרב המרוכז בקרב המפלגות הקטנות
הויכוח הציבורי שהתנהל לאורך קיום שנות המדינה הוביל בשנת 1992 לשינוי שיטת הבחירות והממשל בישראל.

בשנת 1992 תוקן חוק יסוד הממשלה – החוק המתוקן קבע כי בישראל יערכו בחירות כפולות. בחירות ישירות לראשות הממשלה ובחירות יחסיות לכנסת. ההצבעה נעשתה בשני פתקים נפרדים ובשתי מעטפות נפרדות.

שינוי שיטת הבחירות נועד:
• להקטין את כוחן של המפלגות הקטנות
• לחזק את מעמדו של ראש הממשלה
• להקטין את מידת התלות של ראש הממשלה בכנסת

בעקבות שינוי שיטת הבחירות התקיימו שלוש מערכות בחירות במתכונת החדשה. בחירות 1996, בחירות 1999 ובחירות 2001 בהן התקיימו בחירות רק עבור ראש ממשלה. התבוננות נוספת על מצב השלטון בישראל הביאה לכך שבשנת 2001 בוצע תיקון נוסף בחוק שביטל את ההצבעה הכפולה לכנסת ולראשות הממשלה אך דאג לביצור מעמדו של ראש הממשלה ושל הממשלה בכך שהוגדל הרוב לקבלת הצעת אי אמון.

אתר הכנסת: הצעות לשינוי שיטת הבחירות

אתר בחירות 2001 לרשות הממשלה

אתר הכנסת: בחירה ישירה לראשות הממשלה

לראש העמוד

שיטת הבחירות בישראל

דמוקרטיה והבחירות הדמוקרטיות

שיטת הבחירות בישראל

הזכות לבחור ולהיבחר

שינויים בשיטת הבחירות